שיעור שני - זיגמונד פרויד
יום ראשון 30 אוקטובר 2011
10:57
נלמד מהיום על תפיסות שונות של אישיות מזווית הראיה המדעית.
זיגמונד פרויד
היה אחד המשפיעים ביותר על המאה ה-20, הדברים שהגה מהותיים לדברים שאנו חושבים היום, ועל איך שהתרבות שלנו תופסת את בני האדם.
הוא הגדיר את האדם לא רק כרציונלי, אלא גם כרגשי, בעל יצרים.
פרויד הראה שתחת פני השטח מתחבאים הרבה מאוד דברים.
אמנים פעם נחשבו רק כבעלי מקצוע, נחשבו שקולים, פרויד חשף את המונעות ע"י הרגשות, את זה שהם עובדים ממקום יצרי, מושפעים מרגשות.
מושגים של פרויד -
· לא מודע - היה קיים קודם אבל פרויד הדגיש את החשיבות והשליטה שלו על החיים שלנו.
· רצף בין בריאות לחולי - אין הבדל בין אדם בריא לחולה אותם מנגנונים עובדים, אותם מערכות אותם מבנים פשוט אצל החולה משהו השתבש.
· דטרמניזם פסיכי (נפשי) - אין דברים מקריים, אם יש סימפטום יש לו סיבה.
· קונפליקט - באישיות יש מצבים של עימות, בתוך הנפש יש מאבק מתמיד.
· פרויד הושפע המון מהצבא, והרבה מושגים שלו לקוחים משם.
ביוגרפיה
נולד ב1856-1939 ומת בגיל 83.
פרויד בגיל 4 עובר עם המשפחה שלו לוינה, משפחה יהודית.
על חיו משפיעים מספר דברים המשפחה והמקום שבו גדל.
המשפחה- אמו היתה אישתו השניה של אבא שלו יעקב, היא מאוד אהבה את פרויד, היה הבן המועדף. פרויד העריך את יחס אימו ולפי תפיסת עולמו זה טרם לו ולבטחונו העצמי.
אביו היה אדם משכיל שומר מסורת, היה פסיבי ואדיב, אימו היתה דומיננטית יותר בחיו.
פרויד היה מאוד חכם, השקיע מגיל צעיר והיה לו הרבה בטחון עצמי.
פרויד מחליט ללמוד רפואה, גם בגלל שעל מקצוע זה היו פחות מגבלות בוינה (בגלל היותו יהודי).
אחרי שסיים לימודיו עוסק במחקר - בתחום של נוירולוגיה, עסק גם בקוקאין, עלה על תגליות בנושאים שעד היום משמעותיים.
מתחתן עם מרתה, אבל אין לו כסף לכן עובר לרפואה מעשית.
נולדים לו 3 בנים ו3 בנות. מרתה נותנת לו יד חופשית בכל.
ב1885 - נושע לפריז לפגוש את שרקו, שרקו רופא, ידוע בכל אירופה, אגדה מהלכת, נוירולוג, פועל בצרפת, הראשון שבא וטוען שמחלה בשם "היסטריה" היא מחלה נפשית ולא גופנית.
היסטריה התבטעה בכל מיני סימפטומים גופניים, שיתוק של יד הפסקת דיבור, אף אחד לא ידע מדוע מופיעים, הם הלכו וחזרו. חשבו שמשהו בגוף לא תקין. שרקו בא וחידש שהיא נובעת מבעיה נפשית.
שרקו היה מומחה בהפנוזה - מצב שבו מכניסים אדם אחר למצב תודעה של רוגע, דמוי חלום, ובמצב הזה אפשר לעשות דברים שאי אפשר במצב מודע, למשל אדם חוזר לילדותו וזוכר דברים שלא זר בעירנות.
בהיפנוזה אפשר גם לשכנע האדם שהיד שלו משותקת. הוא גם הראה שחלק מחולות ההיסטריה חזרו לעצמם במצב של היפנוזה, לכן הניח שזה לא משהו גופני.
פרויד נורא מתרשם, הוא בא לשרקו ומציע לו לתרגם כתבים שלו לגרמנית, מראה על ביטחון עצמי כי פרויד היה כלומניק אז.
פרויד חוזר לוינה ומשתמש בהיפנוזה לטיפול בהיסטריה.
וב1895 מכיר את השותף שלו ברויאר, ברויאר מספר לפרויד יל מטופלת בשם "אנה אור" - בחורה יהודיה בת 21 שמגיעה לברויאר עם היסטריה.
ברויאר רופא משפחה, נפגש איתה מידי יום, בזמן שהיא מדברת הסימפטומים האלו עוברים, השיחות עוזרות. (אז רופאים לא היו מדברים עם מטופלים)
הטיפול בה מגיעה לנקודה דרמטית כאשר היא מגיעה לבית של ברויאר וטוענה שהיא בהריון, הוא נבהל ומפסיק בה את הטיפול (למרות שאין בניהם קשר פיזי).
ב1896 - יוצא ספר של ברויאר ופרויד שעוסק בהיסטריה - ומסביר שזה נובע מבעיות נפשיות וע"י שאנו מדברים על דברים אפשר לטפל בהיסטריה.
ברויאר ופרויד לא כל כך מסתדרים ודרכיהם נפרדות - ברויאר עוזב בגלל שפרויד מתחיל לדבר על מיניות.
10 שנים פרויד עובד לבד 1985-1905.
1896 - פרויד עושה שני דברים משמעותיים -זונח את ההיפנוזה, ועובר לתאוריה של מיניות אינפנטילית.
· זניחת היפנוזה- עולות שאלות לגבי יעילות ההיפנוזה, בגלל שיפור זמני, בגלל שהאדם לא זוכר מה קרה בזמן ההיפנוזה הוא מסיק שלא ההיפנוזה היא העוזרת אלא עצם זה שאדם העלה דברים מסויימים היא העוזרת. אז אולי כדאי לאפשר לאדם לדבר וגם לזכור את הדברים האלה.
מפתח טכניקה של אסוציאציות - לגרום לאדם לדבר, להגיד כל מה שעולה לו בראש. האדם שוכב על הספה, מצב רגוע המטפל יושב מאחוריו והמטופל לא רואה אותו, סיטואציית דמויית חלום.
פרויד שם לב שקשה לאנשים לעלות דברים, או שהם מדברים על דברים לא חשובים, וכך הוא מבין שיש התנגדות לעליה של הדברים.
הוא הבין שכדי לטפל דברים חשובים צריכים לעלות אבל דברים מתנגדים יש התנגדות לטיפול.
גם בהיפנוזה יש סוג של התנגדות - השכחה בסוץ ההיפנוזה היא גם סוג של התנגדות.
מושג נוסף העברה- כדי שדבריו של אדם יהיו בלי משמעות חייב להיות מאחורי דבריו משהו רגשי.
· המעבר לתאוריה של מינית אינפנטילית - רוב התכנים שיוצאים החוצה בהיפנוזה הם תכנים של התעללות מינית, החברה בוינה מאוד מסורתית ושמרנית, לכן התעללות מינית היתה משהו שלא דיברו עליו, המושג לא היה קיים, ולא נתפס, לא יכול לקרות בחברה המהוגנת.
ב1896 - מציג את תאורית הפיתוי לפני רופאים וטוען שהן סובלות מהיסטריה בגלל שהן עברו התעללות מינית. וזוהי טענה מהפכנית, וכנראה מתקבלת בצורה מאוד צוננת, אנשים לא רוצים להבין או להקשיב, יעברו עשרות שנים ורק בעקבות המהפכה הפמיניסטית עולה לתודעה שוב הנושא.
פרויד חוזר מאוכזב ועושה שינוי בתאוריה שלו, שינוי שיצר את הפסיכואנליזה. הוא שינה את התאוריה שלו לתאוריה של המיניות האינפנטילית - שינוי מהותי חשוב שמעורר הרבה ביקורת. הוא טוען שאנשים האלה לא עברו התעללות מינית אלה סיפרו את הפנטזיה המינית המוקדמת שלהן, זה דמיון.
פרויד משנה את התאוריה - המתנגדים טענו שהוא שינה אותה בגלל ההתקבלות הצוננת והפגיעה מכך לכן החליט לשנות, פרויד טוען שזה בגלל בדיקהה עצמית, והקשבה למטופלים והגיע למסקנה שזה לא נכון. בין היתר כשעשה בדיקה עם עצמו גילה שגם לו יש פנטזיות מיניות מוקדמות והוא יודע שהוא לא עבר התעללות ולכן מגיע למסקנה שגם המטופלות מפנטזות. פרויד נבהל, לא האמין שכל כך הרבה נשים עברו התעללות.
בגלל ההתעסקות המינית ברויאר עוזב אותו.
1906 - התקופה הבודדה מסתיימת כאשר יונג ואדלר מצטרפים אליו ונוסדת החברה הפסיכואנליטית הוינאית.
פרויד דעתן, שתלטן, היחס שלו גורם לאנשים תחתן לפרוש ולהקים שיטות אחרות כמו יונג ואדלר.
אהב טיולים וסיגרים וארכיאולוגיה. מת מסרטן לסת בעקבות העישון.
מספר תרגדיות במהלך חיו - נכדתו נפטרה, סרטן הלסת, מלחמת העולם השניה.
בשלב הזה מתחיל לדבר לא רק על מיניות אלא גם על תוקפנות, כשהנצים עולים לשלטון שורפים את ספריו וקוראים לעבודתו פסיכולוגיה יהודית.
מבריחים אותו לאנגליה ושם מת בסופו של דבר.
את ביתו אנה מאוד אהב, מעולם לא התחתנה, המשיכה את דרכו של אביה, התחילה לטפל בילדים.
פרויד לא היה רק הוגה דעות אלא גם מנהיג, יצר קבוצה תחתיו, רעיונותיו התפשטו, הפסיכולוגיה הטיפולית ושל האישיות היום היא תוצאה של פרויד.
אנשים הסכימו או יצאו נגדו וכך התפתחה הפסיכולוגיה כמו שאנו מכירים אותה היום.
תאוריה פסיכואנליטת
התפתחה בשנות חיו של פרויד, גם כשהיה בודד וגם לאחר מבן.
פסיכו= נפש, אנליטית =חקירה.
יש בה מספר מודלים:
1. מודל הטופוגרפי - הנפש מחולקת לשלושה חלקים\ שלוש רמות של מודעות.
מבנה הנפש הוא כמו קרחון, החלק הגדול התחתון זה הלא מודע, יש סמוך למודע ומודע.
· מודע - כל מה שנמצא כרגע בהכרה שלנו -תפיסה (שומעים קול, רואים מישהו), זכרונות (חוויות העבר), מחשבות, רגשות (הנאה, כאב).
המודעות חשובה, אבל לא כל כך, מה שהכי חשוב זה הלא מודע.
· סמוך למודע - כרגע לא מודעים לזה אבל אנו יכולים להיות מודעים לזה, להעלות את זה למודעות. (למשל לשאול את עצמי מה השם של אמא שלי- לא חשבתי על זה כרגע אבל ברגע שמישהו שאל זה עלה למודע)
אלו דברים שאני לא חושבת עליהם כרגע, אבל אני יודעת אותם ויכולה להעלות אותם למודעות בקלות.
צנזור נמצא בסמוך למודע גם כן - 1. שומר שדברים מהלא מודע לא יעלו.
2. אם הם עולים למודעות הוא רוצה לשנות אותם כך שלא נבין את המשמעות שלהם, בצורה של סמלים.
כמו למשל בחלומות, שמלאים בהרבה סמלים, השינוי בחלום הסמלים נקראים עבודת חלום.
דברים שלרוצים לעלות מהלא מודע למודע חייבים לעבר את הסמוך למודע.
· הלא מודע - גדול ומשמעותי ביותר בנפש, פסיכואנליזה - פרויד קורה לה פסיכולוגית המעמקים. חייבים להבין את הלא מודע.
מכיל שני דברים :
1. זיכרונות שאין לנו גישה עליהם - כמו זיכרונות לפני גיל 3, אין לנו גישה עליהם.
2. מכיל את כל היצרים והדחפים שלנו, המשאלות שלנו.
אם הדברים שנמצאים בלא מודע יעלו למודע הם יגרמו לנו לחרדה, חוסר נעימות, גועל.
פרויד רואה את הלא מושע גם כמקום של אנרגיה, מקום שדוחף אותנו - למשל גורמת לאמן להיות יצירתי.
יכולים לעלות למעלה - או אחרי הצפנה או במצב פתולוגי כמו סכיזופרניה שבה הם מתפרצים הלאה כי הצנזור הפסיק לעבוד.
תהליכים ראשוניים (תהליכי חשיבה ראשוניים)
בלא מודע דברים נעשים אחרת ממה שאנו מכירים.
· אין הגיון (בחלום אין הגיון כך גם בלא מודע)
· אין סיבתיות.
· אין מימד של זמן.
· אין מדד חלל.
· אין השפעה הדדית.( למשל -בלא מודע שנאה ואהבה יכולים לדור בכפיפה אחת)
אפשר להציץ ללא מודע דרך חלומות.
המערכת הנפשית משקיעה אנרגיה רבה שהדברים ישארו בלא מודע.
שיעור - 3 המשך פרויד
יום ראשון 06 נובמבר 2011
11:00
המודל הנוסף שפרויד פיתח:
2. המודל המבני (סטרוקטוראלי) -
התפתח כתוצאה מהצורך מהרחבת המודל הטופוגרפי.
פרויד ראה שהמודל הטופוגרפי מוגבל -
1. אם את כל הדברים הנמצאים בסמוך למודע, אפשר לעלות למודע, אז אנו אמורים להיות יכולים להעלות גם את הצנזור למודע, את המנגנון והשיטות שלו. אבל את הצנזור אי אפשר להעלות כך למודע. (למרות הימצאותו בסמוך למודע) כך פרויד קלט שיש צורך בהרחבת המודל הראשון, כי הוא חסר ולא לגמרי מדויק.
2.בנוסף גם הנושא של מוסר ומצפון לא היה קיים במודל הראשון, ופרויד למד בהמשך שהם חשובים עד מאוד.
ואז נוצר המודל הסטרוקטוראלי:
מתעסק בנפש ובמבנה שלה.
יש בו שלושה חלקים:
1. איד, סתמי - החלק היצרי, החלק של התשוקות, היצרים. החלק הראשון שקיים - החלק היחיד שקיים כבר בלידה.
החלק הגדול ביותר. פרימיטיבי, אין לו קשר לעולם החיצוני. (אין לו גישה לעולם שמבחוץ).
פעול לפי שני אינסטינקטים, דחפים עיקריים -
א. דחף לחיים - דחף לכל דבר שיכול לשמר את החיים, למשל רעב או צמא - סיפוק מיידי. אינסטינקט הישרדותי - מנגנון הגנה ממתקפה .
יצר של מיניות, המשכת החיים לדור הבא, יצר מאוד חשוב מרכזי - ליבידו.
ב. אינסטינקט המוות - דחף להרס, לתוקפנות, לקלייה. (בעקבות מלחמות וחשיפה לצד הקשה של בני אדם בסוף חיו הוסיף את אינסטינקט המוות). במשך החיים מאבק בין שני הדחפים שבסוף החיים דחף המוות מנצח.
הסתמי פועל על פיו עקרון העונג - להמנע מכאב ולהגביר את ההנאה. אם בא לי משהו אני רוצה אותו עכשיו - סיפוק מיידי.
הכרחי לחיים, דוחף אותנו לבצע פעולות בסיסיות לחיינו. המקור הבסיסי זה הצרכים הגופניים שלנו, נוזלים, מזון. אחרי שהוא מסופק (דרישותיו נענות) הוא מרגיש הנאה. (סיפוק).
תהליכי חשיבה פרימיטיבית - רוצה מזון, לא יודע איך להשיג אותו, יכול להיות מסופק ע"י דמיון של מזון, לא פועל בהגיון, ולא בסיבתיות, זמן, או חלל (צריך לנוע בחלל על מנת להשיג את האוכל).
צורת החשיבה של הסתמי היא צורת החשיבה של הלא מודע - צורת חשיבה ראשונית.
(ממש כמו תינוק, או חלום - בחלום לא מתכננים קדימה.)
לאורך הזמן, לאורך החיים מתחלים להיווצר מבנים נוספים - האני והאני העליון. מתפתחים ע"י לקיחת אנרגיה מהסתמי.
בגלל לקיחת אנרגיה מהסתמי הוא נהיה חלש יותר כי יש בו פחות אנרגיה.
התהליך הנ"ל יכול להשתבש, מה שיוצר פתולוגיה.
סכנות בסתמי שפועל רק הוא לנצח - בסופו של דבר היה מת. ( כמו אצל חולה סכיזופרניה.) לכן מתפתח האגו.
2. אגו, האני - מטרתו לשמר את החיים, מסוגל לחשיבה הגיונית. פועל לפי עקרון המציאות - מאפשר זמנית לדחות את עקרון העונג ( דחיית סיפוקים), מונע מצב שבו הדחף סופק ע"י דמיון בלבד. ( גורם לחקות עד שהיצר יסופק ע"י גורם מתאים).
תהליכי חשיבה משניים - הגיוניים, מציאותיים, צורת חשיבה שאנו מכירים (שימוש בזיכרון, דבר מול דבר, קבלת החלטות - יכולות קוגניטיביות, תפיסה). (בעייפות האני נחלש, צורת החשיבה יורדת).
תפקידו:
א. לספק צרכים שמעלה הסתמי. - בדרך מציאותית, מקובלת. (למשל אדם אלים, האגו יכוון אותו להיות מתאגרף, דרך מקובלת יותר, מבטא בדרכים אחרות). אם אני רעב האני יכוון אותי למקרר לאכול.. ( לא רק דמיון של סתמי)
ב. מרסן ומפקח על הסתמי - כדי שלא נתנהג בדרך שלא מקובלת על החברה .
ג. מתוון בין הסתמי למציאות.
מתמודד עם שלושה חזיתות שצריך לפשר ביניהן - הסתמי שצריך לבלום. האני העליון שהרבה פעמים לוחץ אותו (למשל - אם לא תעשה ככה תרגיש רגשי אשמה.) הסתמי רוצה אוכל והאני העליון רוצה שלא יאכל עוגה כי אז ירגיש ייסורי מצפון.)
וצריך להתמודד עם המציאות.
לכן כל הזמן נמצא בקונפליקט פנימי - מאבק בין כוחות מנוגדים כאשר כל אחד לוחץ ומנסה לגרום לביטוי של הרצונות שלו.
מושפע מהקיטור - מרוב חימום בסוף דברים מתפרצים החוצה.
המאבק הוא הנסיון של האני להתמודד עם הסתמי והאני העליון.
סתמי מבטא יצרים, אני עליון מבטא את החברה אחרי שעברה הפנמה.
על פי פרויד לב האדם, היצר הבסיסי הוא שלילי, האדם מנסה לבטא אותם כשהאני העליון מנסה כל הזמן לדכא אותם.
הקונפליקט בא לידי ביטוי אצל אנשים שונים בדרכים שונות - למשל אנשים שהדחפים שלהם נורא חזקים והאני העליון חלש, קרימינלים.
האני מפעיל מנגנוני הגנה כדי להתמודד עם הדרישות של הסתמי.
3. סופר אגו, האני העליון -
מבנה שנוצר לאחר שהאני כבר התחיל להתפתח. סביב גיל 5-6.
מיצג את הערכים המוסריים, מצפון, והאידיאליים החברתיים.
אצל ילד בריא הערכים של המשפחה, התרבות מתחילים להיות מופנמים. ( למשל לתינוקות אין בעיה להסתובב ערומים, אבל בגיל 5-6 הם יתחילו להתבייש, לאכול בסכין ומזלג).
אנשים נבדלים האחד מהשני רמת התפתחות והנוקשות של האני העליון שלהם. ( - החוזק והעוצמה שלו.)
יש אנשים שרמת המצפון שלהם נמוכה - האני העליון שלהם חלש. ויש יקים - הכל בסדר וכללים מסוימים - עודף מצפון - רמת אני עליון נוקשה וחזק. הכי טוב זה שהאני העליון טוב וקיים אבל לא נוקשה מאוד. (איזון, אמצע).
האני העליון מכיל בתוכו את המצפון הביקורת מה אסור לעשות, וגם מאיים ברגשות אשם, עצבות דכאון. ( עונש)
קונפליקט בסופו של דבר מוביל למתח ולמה שפרויד קורא חרדה:
חרדה מחולקת ל2 -
1. חרדה מציאותית- (החרדה שאנו מכירים).
א. פחד - כאשר יש איום ברור, חיצוני. משהו שקיים במציאות. (עכביש, טיסה). מזהירה מסקנות.
ב. חרדה - כשאין איום ברור, קשה להגדיר, יותר כללי.
2. חרדה נוירוטית - חרדה מהתפרצות הסתמי, השתלטות הסתמי. ( למשל לא מצליח לשלוט באלימות שלי והחשש שאתקוף מישהו כתוצאה מחוסר שליטה בסתמי ואז זה יוביל לענישה של האני העליון)
אנשים שמגיעים לטיפול בשל כך, מה שפרויד קורא חרדה נוירוטית.
3.חרדה מוסרית - מבטאת את רגשות האשם של האני העליון. ( גם אותה אנו מכירים כרגשות אשם).
שיעור - 4
יום ראשון 13 נובמבר 2011
10:59
המשך פרויד-
3.המודל הדינמי:
מערכת של אנרגיה הפועלת לסיפוק אינסטינקטים בדרך של פשרה מתמדת בין האינטרסים של שלושת המערכות המרכיבות את האישיות.
בא להסביר את המעבר בין המבנים השונים.
אנרגיה - כשפרויד מדבר על אנרגיה הוא מדבר עליה באותו מובן שפיזיקאים מדברים על אנרגיה - ישות שיכולה לגרום לפעולה.
אנרגיה בכמות מוגבלת וסופית -מדבר על כך שבגופינו שי כמות מסוימת של אנרגיה.
חוק שימור האנרגיה - האנרגיה יכולה לנוע בין הגוף לנפש. ( מחלות פסיכוסומטיות, או הרגשה כללית לא טובה בנפש כשהגוף נתקף חולי.) לוקח את המושג מתחום הפיזיקה.
מערכת שבה יש אנרגיה בכמות מסוימת, האנרגיה יכולה לעבור ממקום למקום במערכת אבל היא לא נעלמת לשום מקום.
תחרות על האנרגיה - בגלל שהאנרגיה סופית, יש תחרות על האנרגיה בין הגופים השונים. ולכן החלקים משתמשים בכל מיני טכניקות כדי לגזול אנרגיה מחלקים אחרים.
בנפש המקום אנרגיה המרכזי הוא הסתמי. ( באינסטינקטים שהם חלק מהסתמי).
אינסטינקט החיים - מכיל אנרגיה מסוימת, נובעת מנקודת מפגש בין הגוף לנפש. למשל הרעב - סיבה גופנית גורמת לנו לרצות לחפש אוכל והוא גורם להתעוררות האינסטינקט - היצוג בנפש של הצורך הגופני. (צורך גופני לעומת משאלה נפשית).
הגוף נותן לנפש אנרגיה כדי שנלך למלא את המשאלה. (מטעין את האינסטינקט באנרגיה).
האינסטינקטים האלו הם בתוך הסתמי, לכן הסתמי הוא מקום אנרגיה חשוב.
אינסטינקט -
מקור- צורך גופני, סיבה גופנית.
מטרה - לבטל את העוררות הגופנית.
אובייקט- אותו חפץ, אדם שיכולים לעזור לי לספק את הצורך.
דחף - המשאלה, התחושה הגופני.
הדברים מתפתחים במהלך החיים שלנו-
האנרגיה עוברת ממבנה למבנה לאורך החיים שלנו.
אנו נולדים כשכל האנרגיה בסתמי, לאט לאט נוצרים מבנים נוספים –האני, האני העליון.
קוראים לתהליך שבו הם נוצרים – הזדהות והפנמה. הזדהות נוצרת מהמפגש עם אנשים חשובים – בראש ובראשונה ההורים. פרויד מתאר בני אדם כאובייקטים, כי בהם האדם משתמש על מנת להשיג את צרכיו. בתהליך הזה התינוק מתחיל להזדהות ולחקות את האנשים המשמעותיים. אנו לוקחים את הערכים תפיסות העולם של ההורים. אנו מפנימים את הדמות ומייצגים אותה באני ובאני העליון. למשל האני - אנו לומדים מיומנויות וכישורים - לאכול בסכין ומזלג, איך צריך לדבר עם אנשים. האני העליון - מופנמים ערכים מוסר. קול חיצוני- שהופנם פנימה. ( הקול של ההורים שלי בתוכי) מה שקורה זה שחלק מהאנרגיה של הסתמי נלקחת ומתחילה לבנות את האני והאני העליון.
מונחים רלוונטיים -
קתקסיס- תהליך שבו אני משקיע אנרגיה באובייקט. (אני יוצאת עם מישהו ומתחילה להשקיע בו)
כאשר אנו יוצרים קשר משמעותי עם מישהו אנו מתחילים לקחת חלק ממנו פנימה.
ברגע שהאדם עוזב אנו חווים כאב נפשי, כי השקענו בו הרבה אנרגיה ואז האנרגיה הוא נעלם והאנרגיה חוזרת לגוף בתהליך האבל.
אנטי - קתקסיס - מכשול המונע סיפוק אינסטינקט, מכשול שהאני העליון שם לפני הניסיונות שלנו להשיג את הדבר.
חוסם את השקעת, ביטוי האנרגיה באובייקט. (נורא רוצה לנשק מישהו אבל זה לא מקובל א לא עושה את זה).
מונע ביטוי של אנרגיה.
ברגע שחסמתי משהו יתכן שהוא יתבטא בדרך חלופית.
מכיל אנרגיה מסוימת, נובעת מנקודת מפגש בין הגוף לנפש. למשל הרעב - סיבה גופנית גורמת לנו לרצות לחפש אוכל והוא גורם להתעוררות האינסטינקט - היצוג בנפש של הצורך הגופני. (צורך גופני לעומת משאלה נפשית).
הגוף נותן לנפש אנרגיה כדי שנלך למלא את המשאלה. (מטעין את האינסטינקט באנרגיה).
האינסטינקטים האלו הם בתוך הסתמי, לכן הסתמי הוא מקום אנרגיה חשוב.
פשרה -
פשרה היא ביטוי לקונפליקט. בנפש יש מאבק בין שלושת המבנים על האנרגיה.
למשל - הסתמי רוצה לבטא את ייצר התוקפנות, האני והאני העליון מנסים למנוע ממנו להתפרץ. ההאגם יכול להפנות את האנרגיה הזאת לספורט, אבל אם הוא לא ישתמש באנרגיה הזאת לכלום בסוף היא תתבטא בכל מקרה - למשל היד של האדם משתתקת כי הוא לא יכול לבטא את האנרגיה שנעצרה ביד.
אדם גם יכול לבטא את היצר במקום על אדם מסוים על אובייקטים חלופים - אני כועסת על המורה ושוברת את השולחן בבית.(פשרה).
כל התהליכים האלו מבוססים בתרבות ובחברה האנושית. למשל שנאת זרים - דוגמא לאובייקט חלופי, הוצאת האנרגיה השללית על אובייקט אחר.
מלחמות - דרך מקובלת חברתית לבטא תוקפנות.
אומנות, ספרות, מוזיקה - מאפשרות לבטא ולשחרר צרכים.
מקור המוטיבציה של האדם -
הומיאוסטזיס- מינימום קונפליקטים, מינימום מתחים, מצב הרמוני.
מודל השלבים הפסיכוסקסואלים - המודל של פרויד על התפתחות הנפש:
שם את הדגש על השנים הראשונות של הילד. עד סביב גיל 5-6. תינוקות וילדים הם יצורים מיניים, שחותרים לסיפוק מיני. (הורדת מתח)
על פי פרויד התינוק עובר מספר שלבים בשנים הראשונות לחיו. שבהדרגה עובר מייצור ביולוגי ( בעל חיים) לייצור חברתי, תרבותי.
ישנם 5 שלבים בהתפתחות, והם תורשתיים, המעבר משלב לשלב נקבע גם ע"י הסביבה וגם ע"י תורשה.
אזור ארוטוגני - אזור בגוף שאליו כל האנרגיה המינית מתועלים, מועברים לכיוונו, שם הסיפוק של הילד מתבצע.
בכל שלב ישנו אזור אחר, האזור הארוטוגני נמצא במיקום אחר. בכל שלב מבקש הילד לספק את היצר המיני דרך אותו אזור.
המעבר משלב לשלב מתבטא בשינוי של האזור הארוטוגני. יחד איתו מועברת כל האנרגיה המינית, אבל לא כולה - חלקה נשאר באזור הקודם. ככל שהילד גדל הוא יכול להפיק אנרגיה גם מהאזורים הקודמים. ( כמו למשל נשיקה)
פרויד משתמש במושג צבא כובש - חלק מהצבא נשאר מאחור והשאר ממשיכים כך גם בהתחלפות של האזור הארוטוגני.
האנרגיה נשמרת לכל האורך הדרך.
קיבעון - מצב לא רצוי, מסיבות מסוימות יותר מידי אנרגיה נשארה באחד השלבים.
יכול לגרום בעתיד לרגרסיה.
רגרסיה - מצב שבו כתוצאה מלחץ נפשי, אדם חוזר אחורנית, לדרכי סיפוק מוקדמות יותר. ( למשל אנשים שבמצבי לחץ לא שולטים בצרכיהם, מתנהגים בצורה ילדותית.)
1. השלב האוראלי - פה. נמצא בשלב זה עד גיל שנה. תלוי לחלוטין באימו. ניזון מהנקה או בקבוק. המון עיסוק בפה.
האזור שדרכו חווה סיפוק מיני - סיפוק היצר המיני ע"י הפה, אזור שחווה בו הנראה.
כל התקשורת של התינוק מבוססת על הפה.
מקור הסיפוק הליבידינלי העיקרי.
אם הכל קורה כמו שצריך, התינוק ממשיך לשלב הבא.
האדם הבריא שהשלים את השלב הזה יש לו בטחון פנימי בעצמו, ערך עצמי, אמונה בעצמו.
לפעמים השלב הזה לא מסתיים בצורה הרצויה ונוצר קיבעון. ( או בגלל סיבות תורשתיות, או בגלל סיבות סביבתיות - אמא חרדה, לחוצה, לא מתייחסת).
הקיבעון מתבטא במבוגר ב:
תלותיות, פסיביות ,חוסר בגרות, תמימות - ממשיך להתנהג בדרך שאפיינה את המצב האורלי. כי לא הצליח להמשיך הלאה. ( אמא שממשיכה את המצב התלותי של הילד). ( כסיסת ציפורניים, עישון, בליעת ספרים, אנורקסיה, סמים, הימורים.)
תוקפנות - תוקפנות מילולית, חדות לשון, ציניות, נטייה לוויכוחים.
2. השלב האנאלי- 1-3. (פי הטבעת)
הנאה של התינוק מתבטאת בהפרשות, האזור הגורם להנאה הוא פי הטבעת. הוא נתקל בחברה שמבקשת ממנו להתחיל להיגמל - סיר, שירותים. ההורים מגבילים אותו - ולכן הילד צריך לוותר על ההנאה שלו ולהתחיל לשלוט בעצמו, לעשות צרכיו לא מתי שבא לו אלא מתי שאפשר.
שם הוא מתחיל לבטא את העצמאות שלו. ( מתי הוא עושה את זה )
אם ההורים מאוד נוקשים בחינוך שלהם או מתחילים את הגמילה מוקדם מידי יכול להיווצר קיבעון.
ביטויים אצל אדם בוגר -
כשמפתח כמו שצריך - יצירתיות, יצרנות, הפקת דברים מעצמו בדרך עצמאית.
ביטוי קיבעון אצל אדם בוגר -
כאשר ההורים נורא נוקשים הילד יכול לעצור את עצמו, לא לעשות צרכים.
בהמשך חיו אנו נראה בעיות של עצירה, קמצנות, נוקשות, אובססיביות - הכל לפי החוקים.
או התפרצות - הילד עושה מה שבא לו, עושה איפה וכמה שבא לו - הרס עצמי, אימפולסיביות, חוסר שיקול דעת, התקפי זעם - להוציא הכל החוצה.
3. השלב הפאלי - 3-5 החשוב ביותר על פי פרויד. נקודת מפנה מהותית בנפש, נקודה שבא מתעצבת חלק משמעותי מהאישיות. הדרמה של תסביך אדיפוס ואלקטרה. שלב אחרון שבא מתעצבת הנפש.
אזור סיפוק - איבר המין, סוג של אוננות.
תסביך האדיפוס - קורה בשלב הזה, קורה לכל הבנים, מאפיינים מרכזיים תחרותיות, וכיבוש.
א. הבנה של חשיבות האם והתאהבות ארוטית- מבין עד כמה היא חשובה לו, אהבה ארוטית של הבן כלפי האמא. רצון להתאחד עם האם, שהיא תהיה רק שלו.
ב. תחרות מול האב - הבנה שאמא לא רק שלו, ומתפתחת תחרות מול האבא, הילד רוצה לסלק את האבא, שהאבא יצא מהתמונה.
ג. חרדת הסירוס - חושש שהאבא יפגע בו, ע"י פגיעה באיבר שמסב לו הנאה, רואה בנות וחושב על סירוס.
ד. פתרון - הזדהות - הילד אומר לעצמו שאם נוא לא יכול לנצח את האבא הוא יצטרף אליו, יהיה דומה לו.
הילד מזדהה עם האבא ומפנים את התפיסות עולם, הערכים וההתנהגות שלו.מפתח ורוכש את הזהות המינית שלו.
שיעור - 5 מנגנוני הגנה.
יום ראשון 20 נובמבר 2011
10:54
תסביך אלקטרה
פרויד לא מקדיש הרבה מחשה לנשים, התאוריה שלו מכוונת גברים.
גם אצל הבת יש תלות באמא, האמא מטפלת בה, היא אפילו אוהבת בה.
פרויד טוען שבשלב מסוים הבת קולטת את הפגם שיש בה ובאמא - אין להן פין. ולכן היא מפתחת את קנאת הפין.
הילדה מתחילה להאשים את האמא במצב ומעבירה את האהבה שלה כלפי אביה. ומשם הדברים מתפתחים כמו תסביך אדיפוס.
נגד הטענה הזאת יש המון ביקורת שטוענת שהמחשבה הזאת באה מנקודת מבט גברית ושפרויד לא מבין את מה שקורה אצל נשים.
באמת בגיל הזה (סביבות 5) הילדים עסוקים בשליטה, בהתנגדות להורים בעצמאות.
אם הילד מתפתח כמו שצריך הוא יכול לקיים מערכת יחסים שלמה ובריאה.
ביטויים אצל אדם בוגר נורמלי - יכולת לזוגיות והשגיות טובה.
ביטוי קיבעון אצל אדם בוגר - דגש על כיבוש תחרותיות, קושי עם דמויות סמכות - בוסים (דמות הסמכות היא רמז לאבא או לאמא האדם מתייחס לבוס כמו שהוא התייחס לאבא או לאמא.)
קשיים בזוגיות או בזהות המינית.
בעיות סביב האני העליון - התסביך האדיפלי נפתר כשאנו יוצרים את האני העליון שלנו ומפנימים את התפיסות של ההורים - מה שעלול להתבטא בערכים לא מגובשים, חוסר מוסריות.
יש שני שלבים שקורים לאחר השלב האדיפאלי:
4. שלב החביון - 6 עד גיל ההתבגרות
הדחפים המיניים שוכחים, מודחקים, והילד עסוק במשחקים, פעילות חברתית, רכישת מיומנויות חברתיות.
אין אזור ארוטוגני.
5. הגניטלי - אברי המין. גיל ההתבגרות.
מתעוררים דחפי המין בעוצמה.
ההנאה המינית מושגת ע"י שילוב של החלקים יחדיו במסגרת יחסי מין.
מניות בוגרת שאנו מגדירים.
יש פרטנר בניגוד לשבלים הקודמים שבהם המטרה היתה ליצור סיפוק עצמי, ועכשיו יש שותף נוסף שאני רוצה שיהנה.
ויש גם את האלמנט של רביה - הבאת ילדים לעולם.
מנגנוני הגנה
חלק מאוד משמעותי בתאוריה של פרויד.
מי שעושה את רוב העבודה על הנושא הזה זאת בתו אנה - מתחילה את הזרם של פסיכולוגית "האני" שם את הדגש על האני בניגוד לפרויד ששם דגש על הלא נודע.
מנגנונים שהאני משתמש בהם כדי להתמודד עם איומים פנימיים, בעיקר בהתמודדות עם דחפים של הסתמי.
מטרתם לזהות סכנות ולמצוא דרכים להרחיק מהמודעות את הדחפים של הסתמי שהם מסוכנים. (למנוע את העליה של הדחפים של הסתמי).
העליה של דחפי הסתמי וקונפליקט נפשי מתבטאים בחרדה, מנגנוני הגנה מטרתם להפחית את החרדה הזאת.
(אם אנו מרגישים חרדה כנראה משהו במנגנונים לא עובד כמו שצריך).
מנגנוני הגנה נמצאים בחלק הלא מודע של האני.
מסלפים את המציאות.
צורכים אנרגיה נפשית. (שאנו יכולים להשתמש בה לצורך תפקוד תקין.).
כולנו משתמשים במנגנוני הגנה, שלחלקם יש חלק הישרדותי משמעותי, השאלה היא בכמה מהם? והאם אנו משתמשים במנגנונים יעילים?
יש הרבה מנגנוני הגנה רובם יעלים וצורכים מעט אנרגיה לעומת זאת יש מנגנוני הגנה פרימיטיביים שצורכים הרבה אנרגיה והם לא יעילים.
מנגנונים פרימיטיביים ולא מסתגלים:
פיצול, הכחשה, השלכה קשה, הזדהות השלכתית.
השימוש בהם מופיע בגילאים צעירים יותר (כבר אצל תינוקות).
מנגנונים יותר מפותחים, גבוהים:
הדחקה, סובלימציה, שימוש בהומור.
מנגנוני הגנה יעילים מאפשרים לנו לראות את המציאות בצורה נכונה ומותאמת יותר עם כמה שפחות עיוותים.
מאפשרים צמיחה של האישיות, התפתחות, בעיקר הסובלימציה.
במה תלוי סוג המנגנון שנבחר בו?
1. בשלב ההתפתחותי - ילדים יותר צעירים יינטו להשתמש במנגנוני הגנה פרימיטיביים יותר.
2. מאפיינים אישיותיים - מבנה האישיות.
3. סוגים של פסיכופתולוגיה שמאופיינים במנגנוני הגנה ספציפיים - סכיזופרניה פרנואידית - מאופיינת בהשלכה מסיבית.
מנגנוני ההגנה:
הדחקה repression - - המנגנון הבסיסי שפרויד מדבר עליו, ראשוני - מתפתח בגיל מאוד צעיר.
יש בו שני צדדים - א. סילוק של דחפים, מחשבות שמאיימים על האני - העברה מהמודע ללא מודע.
ב. מנגנון שמונע זיכרון או כניסה לזיכרון של איזשהו אירוע טראומטי. (כמו במקרים של תקיפה מינית - המאורע הטראומטי מוכנס ללא מודע, מלחמות).
על פי פרויד זוהי הסיבה שאנו לא זוכרים את שנות חיינו הראשונות.
אנו מדחיקים דברים כמו התסביך האדיפאלי.
מנגנון יעיל להתמודדות עם דברים שמנגנוני הגנה אחרים אינם יודעים איך להתמודד איתם.
חיסרון עיקרי - גוזל הרבה אנרגיה, גם בהכנסה ללא מודע וגם בשמירה של הדברים בלא מודע.
לפעמים ההתנהגות של האדם מושפעת למרות שהגורם הודחק. (נפגעת תקיפה מינית מתנהגת בצורה לא מותאמת מינית).
אם המנגנון דורש הרבה מידי אנרגיה אז אנו נראה בעיות בתפקוד ואפילו פסיכופתולוגיה.
הכחשה - - denial
מזכירה את ההדחקה- אבל יש הבדלים משמעותיים.
מצב שבו אדם מסלף את העובדות או את הרגש שלו. (לדוגמא - אדם שנפגע מפרידה של בת זוג טוען שמעולם לא אהב אותה).
בניגוד להדחקה האירוע ניזכר.
מתייחס לאירועים חיצוניים. (בניגוד להדחקה - שהרבה פעמים מדברת על דחפים מיניים)
השלכה - projection -
מצב שבו אנו זורקים על האחר רעיונות או רגשות שלא מתאימים לדימוי העצמי שלנו.
הם מאיימים על האני ואנו משליכים\ זורקים אותם על האחר.
(כל הפוסל במומו פוסל). (סטודנט תחרותי שאומר שכולם מסביב תחרותיים ואנוכיים).
סכיזופרניה - אנו משליכים את כל התוקפנות שלנו על העולם, רוצים לתקוף אותי לתפוס אותי.
התקה displacement - .
מצב שבו אנו מתנהגים מרגישים, חושבים דברים לא כלפי האובייקט המקורי אלא כלפי אובייקט חלופי.
(הבוס מעצבן ולכן אני שובר את השולחן, צועק בבית על אשתי וכו'...)
(בקבוצה אפשר לראות את השעיר לעזאזל שעליו כולם מוציאים את ההתקה שלהם).
א. התקה היא בבסיס של פוביות - עם יש לי קלסטרופוביה זה אולי בגלל שהרגשתי נחנק במשפחה שלך.
ב. היסטריה ושל כאבים פסיכוסומטיים יש בסיס של התקה - אנו מעבירים את הכאב לאיבר. (הדברים הלא מעובדים ולא משוחררים מתפרצים בכאבים פסיכוסומטיים - אנרגיה מועברת לגוף).
ג. בבסיס של חלום - אם יש לי איזה דחף החלום אני יוכל לממש את הדף בצורה חלופית.
רגרסיה - נסיגה.
אנו חוזרים לדרך פעולה מוקדמת יותר, אנו ניצבים מול מצב מאיים, מפחיד ואנו חוזרים לדפוס התנהגות מוקדם יותר. יוצר תחושת ביטחון ודרך להתמודד עם המצב. (נולד לו אח קטן והוא חוזר לחיתולים).
תגובת היפוך - - reaction formation
ברגע שיש דחף, משאלה אסורים אנו מבטאים אותם ע"י התנהגות הפוכה. (ילדים שמציקים לבנות שאוהבים, הומואים שמתנגדים להומוסקסואליות). משום שזה מאפשר לנו לבטא לפחות חלקית את היצר.
כולל ני שלבים
א. הדחקה של היצר.
ב. התנהגות שהיא התנהגות מקובלת.
אינטלקטואליזציה, רציונליזציה.
מנגנונים מפותחים יותר, ויש בניהם דמיון מסוים.
אינטלקטואליזציה - התמודדות עם בעיה או איזהו מצב רגשי ע"י הפיכה שלה לשאלה אינטלקטואלית. (לא משהו אישי שלי, לא משהו רגשי, אלא זה איזה שאלה אינטלקטואלית מעניינת). (מישהו שעבר את השואה ועושה עבודת מחקר על פעולה הריך השלישי.) מתעלמים מצדדים רגשיים של הבעיה.
רציונליזציה -תהליך שבו אנו מתרצים או נותנים הסבר הגיוני להתנהגות שלנו. (התנהגות שמונעת ע"י דחפים..)
הזדהות עם התוקפן - כשמשחררים אותם הם מגוננים על התוקף שלהם. כמו למשל אצל ילדים להורים מכים שמכים את ילדיהם או עושים אידיאליזציה להורים. ילד מוכה מרגיש הרבה חרדה ופחד וע"י ההזדהות וזה שהם מתחילים להכות ילדים בעצמם הם מרגישים חזקים. גם אני מרביץ, גם אני חזק, גם לי יש כוח. מה שאומר שאני לא חלש ומפחית את החרדה.
מצב שבו יש צדדים מתעללים פוגעים אצל ההורה והילד משמש במנגנון הגנה כדי לא להרגיש את הרגשות השליליים האלה, הוא מכחיש את שליליות ההורה ומתנהג בצורה שנותנת לו כוח על מנת להפחית חרדה.
סובלימציה \ עידון- פרויד רואה אותו רצוי מבחינה חברתית.
לוקחים את היצרים הלא רצויים ומפנים אותם להתנהגות שמקובלת חברתית.
אומנות זאת דרך לבטא את היצרים בצורה מקובלת. פסיכולוג זה עידון של יצר המציצנות שלו. איש הצבא עושה סובלימציה לתוקפנות שלו.
גם החוקר או הבלש מספקים את יצר המציצנות שלהם.
מקובלת חברתית וצורכת מעט אנרגיה ותורמת לדימוי העצמי.
שיעור - 6 פסיכופתולוגיה
יום ראשון 27 נובמבר 2011
11:01
פסיכופתולוגיה על פי פרויד.
המצבים האבנורמלים. מצב של נפש שהוא לא תקין, לא רצוי. אנשים שיכולים להתאים לטיפול פסיכולוגי.
כשפרויד מדבר על אנשים חולים הוא מדבר על רצף - רצף הבריאות - חולי.
אין שוני מהותי בין אנשים בריאים נפשית לאנשים עם הפרעה נפשית.
לכולם יש סתמי, אני, אני עליון. מבנה הנפש של כולם דומה, אין משהו יוצא דופן בצורה חריגה. ההבדל העיקרי הוא במערכות היחסים בין שלושת המבנים הללו.
התנהגות של כל בני האדם הינה תוצר של פשרה - מצב אחד הסתמי עם דחפיו הלא מקובלים לבין האני העליון עם הערכים והמוסכמות והחברה.
האני אחראי על ביצוע הפשרה ע"י שימוש במנגנוני הגנה.
אצל אדם בריא האני מצליח לעשות פשרה בדרך יעילה יחסית, וההתנהגות של האדם מקובלת חברתית.
יש מצבים בהם יש בעיה ופרויד מדבר על 4 אלמנטים של פתולוגיה.
סוגי פתולוגיה
1. נוירוזה (הסימפטום הנוירוטי) - כיום פחות משתמשים במושג, כי הוא לא מספיק מדויק כיום.
המקור \ מהו הקונפליקט?- הוא אני עליון נוקשה ומעניש, מקובע. למשל הוא יגיד שכל ביטוי של יצר מיני הוא מוקצה ואסור. מה שיכול לגרום לכך הוא תהליך הזדהות עם הורה שהוא נוקשה מה שמביא לסוג עליון נוקשה כזה. הורה מעניש על כל ביטוי לייצר.
האני - גורם להדחקה של יצרים ודחפים. אין הכרה ביצרים תוקפניים או מיניים. ככל שיותר יצרים נדחקים כך זה יותר גרוע. היצרים הללו רוצים לבוא ליידי ביטוי, ומוצאים דרכים לעשות זאת אחרי שעשו איזה שהוא עיוות. והאני לא מצליח לגמרי להדחיק הכל.
דוגמא: הנוירוטי הכפייתי שנוטל ידיים אין ספור פעמים (אובססיבי - קומפולסיבי) - לאדם יש מחשבות טורדניות או התנהגויות כפייתיות או שניהם יחד. נחשבת הפרעה שיש בה אלמנט של חרדה. פרויד טוען שבבסיס יש יצרים מיניים או תוקפניים שהאני לא יכול לקבל וזה הסימפטום שהוא ניסיון של האדם לבטל את היצר - להתנקות מהיצר. על ידי כך שהוא שוטף את ידיו הרבה הוא לא עסוק במחשבות שהוא לא מוכן לקבל.
יש כאן גם התקה - כי הידיים הופכים להיות האובייקט המיני, אני מבטא את המיניות שלי כלפי הידיים שלי.
בגלל שהאני לא מצליח לדכא לגמרי יש סימפטומים שהאדם לא מבין או מקשר למה הם קורות.
הסימפטום הוא תמיד בעל משמעות - מלמד אותנו הרבה. למשל: הבחור ששוטף ידיו שוב ושוב זה מלמד אותנו על התעסקות בתכנים של לכלוך, ולכן מקור הבעיה הוא בשלב האנאלי שבו יש התעסקות בצואה ולכלוך. לכן יש פה קיבעון בשלב האנאלי.
2. פסיכוזה - מצב קיצוני. אנו פוגשים אנשים שיש להם מחשבות שווא, שיש להם כוחות על, שמדברים אליהם קולות או מהטלוויזיה. הזיות. למשל: סכיזופרניה.
מקור \ מהו הקונפליקט? - מצב שבו הסתמי משתלט, והאני נכנע. אולי בגלל שהסתמי מאוד גדול ואנרגטי והאני לא מסוגל לעמוד בפניו, למרות שימוש במנגנוני ההגנה הוא לא מצליח, אולי האני משתמש במנגנונים פרימיטיביים או לא יעילים. מצב יחסית נדיר. בעיה משמעותית במבנה הנפש.
במצב של פסיכוזה צורת החשיבה היא פרימיטיבית, אנשים חושבים בתהליכי חשיבה ראשוניים. חשיבה שהיא לא לוגית, שבה אין סיבתיות.
פרויד ידבר על סיבות תורשתיות, או בעיות בבניית האני.
3. פרוורסיה - אנשים שמבטאים את היצרים שלהם בצורה ילדותית, לא בוגרת. למשל: מתערטלים בציבור. חלק מהעברייני המין, מיניות לא בשלה ובוגרת. לא מבין לגמרי למה עשה את זה.מבנה נפשי ילדותי לא בשל.
מקור \ מהו הקונפליקט?- האני לא התבגר, לא הבשיל. והאני העליון לא התפתח כמו שצריך, אין את הערכים המוסכמות שיש לאדם הרגיל.
4. נרקיסיזם.
עקרונות טיפול
המטרה בטיפול היא לחזק את האני, זה חייב להתבצע על חשבון משהו. יש לאדם מלאי אנרגיה מוגבל, ולכן חיזוק האני יתקיים על חשבון הסתמי.
הדרך לעשות זאת היא העלאת הקונפליקטים למודעות. לדוג': הבן נמשך מינית לאימו וזה הודחק, יכול להיות שזה ממשיך להשפיע עליו גם בבגרותו, וחלק מהטיפול יהיה להעלות את זה למודע, שהוא יבין את המקור להתנהגות שלו.
מגיע מטופל שלאורך כל חייו יש לו קשיים עם סמכות או בוסים - פרויד היה אומר שבבסיס יש קיבעון בשלב הפאלי, בשלב האדיפאלי משהו לא פתור.
ההתנהגות מושפעת מדברים לא מודעים, לכן הפתרון הוא העלאת הדברים למודעות. לגלות את המקור הלא מודע.
ברגע שזה עולה למודעות, חומר מהלא מודע מועבר לאני. אנרגיה מועבר לאני כי לא משקיעים יותר אנרגיה בלהדחיק את זה ולכן יש אנרגיה שהשתחררה ואפשר להשתמש בה באני. נותן יותר מקום לחלקים אחרים של האני.
תהליך הטיפול זה תהליך שבו מנגנוני הגנה פרימיטיביים מוחלפים במנגנונים מתקדמים יותר.
דרכים להגיע אל הלא מודע בטיפול
1. אסוציאציות חופשיות - כלל היסוד: המטופל שוכב על שפה ואומר בצורה חופשית כל מה שעולה לו בראש ללא ניסיון לבקר את מחשבותיו. המטרה היא להפחית את הבקרה של האני העליון.
תנאי בטחון להצלחת השיטה:
כדי שזה יקרה חייבים לקרות מספר דברים:
א. שכיבה על ספה - תנוחה רגרסיבית. המטפל יושב מאחורי. ב. צימצום של גירויים חיצוניים. ג. המטפל מחוץ לטווח ראיה. ד. התערבות מינימלית של המטפל . ה. סטינג - שעה קבועה, יום קבוע. כל אלה מיועדים לתת תחושת ביטחון שבה התכנים הלא מודעים יוכלו לעלות.
2. התנגדות - פרויד גילה שבשלב מסויים אנשים מתקשים לתת אסוציאציות חופשיות, טוענים שהמוח שלהם ריק, מתחילים לאחר או לא לשלם.
בהתחלה הוא מתעצבן, ולא מבין איך יש לו שיטה טובה והם מתנגדים. הוא עושה חושבים ומבין שההתנגדות הזאת היא בעלת משמעות ולא קורת סתם. יש לה משמעות חשובה לטיפול כי יש שם ביטוי לכוחות שמנסים למנוע את עליית החומר הלא מודע. כוחות פנימיים נפשיים, שמנסים למנוע את עליית התוכן הלא מודע, ואילו אותם כוחות שבבסיס פעלו להדחקת החומר הזה.
משהו במטופל מנסה למנוע מהדחפים האלו לעלות.
יש חשיבות גדולה להבנת ההתנגדות ועבודה עליה. חלק מהטיפול הוא הבנת ההתנגדות.
3. העברה ((transference - שם לב שבמהלך הטיפול המטופלים מתחילים לפתח רגשות עזים כלפיו. הוא לא היה סתם מישהו בשבילם.
הוא רואה בזה בהתחלה מכשול. הם התנגדו לטיפול בגלל שהתחילו לפתח רגשות כלפיו. ואז הוא הבין שהתהליך הזה - ההעברה הוא בעל חשיבות רבה לטיפול. ושאפשר להשתמש בו בטיפול. המטופלות שמתאהבות בו משחזרות משהו מהעבר - אהבה כלפי האבא.
המטופל מרגיש רגשות שבעבר הרגישו כלפי דמויות משמעותיות בחיים שלהם.
העברה יכולה ללמד אותנו דברים משמעותיים לגבי מהות הבעיה. (למשל מטופל שאומר למטפל קשוב שהוא לא מקשיב כי הורים לא הקשיבו.) פותח לנו דרך לפתרון - אפשר לבדוק האם זה באמת ככה והמטופל לומד לראות שהוא השליך על המטפל דברים לא נכונים.
אנחנו עושים העברה לכל האנשים שאנו פוגשים בחיים שלנו אבל בטיפול זה קורה בצורה אינטנסיבית יותר וחשובה.
4. פסיכופתולוגיה של חיי היום יום (פליטות פה) - שכחה של דברים שאנו לא אמורים שלכוח. דברים שלא קורים סתם, הם יכולים ללמד אותנו על הלא מודע, על הדחפים והרצונות שלנו. מקרים שהם האני ומנגנוני ההגנה לא מצליחים למנוע את העליה של הדחפים.
בטיפול בעזרת זה נוכל לעזור למטופל להבין את הלא נודע.
5. פירוש חלומות.
שיעור - 7 יונג
יום ראשון 04 דצמבר 2011
11:02
הנחות היסוד של פרויד
במצגת יש את כל 9 ההנחות שלו.
לדוג' פרויד ממקום על סרגל החופש דטרמיניזם בצד של הדטרמיניזם. (= הדברים נקבעים מראש מהרגע שהנפש נבנתה.)
על סרגל ההומו\הטרואוסטזיס:
הומואוסטזיס - איזון בנפש, הפחתת גירויים, הפחתת מתחים.
הטרואוסטזיס - הנפש שואפת לגירויים, להתפתחות, צמיחה.
פרויד ממוקם בצד של ההומאוסטזיס.
ביקורת על פרויד
תקופת הפסיכואנליזה כמדע:
1. המבקרים טענו שהתאוריה שפיתח היא לא תאוריה מדעית, שיש לה בעיות מבחינת המדעיות שלה. שניים מהמתנגדים היו סקינר, ופרופר שטענו שאין יכולת לבחון את במושגים של הפסיכואנליזה בדרך מדעית.
המושגים שפרויד מדבר עליהם (כמו הלא מודע) הם מאוד קשים לבדיקה. מושגים מעורפלים.
לאנשים לא נעים לדבר כל הנושאים האלה ולכן לא רוצה לדבר על הנושאים האלה כך שיותר קשה להגיע למידע הזה כדי לחקור אותו.
בסופו של דבר הפסיכואנליזה התבססה על תיאורי מקרה ואיננו יודעים עד כמה התיאורים האלה מהימנים.
פרויד פגש בעיקר נשים מסוג מסויים - נשים מעמד בנוני, גבוה בוינה. והן לא מייצגות את כל בני האדם.
לכן גם התאורי מקרה הם של פלח מסויים באוכלוסיה.
הרבה פעמים הוא גם מתבסס על עצמו ועל ניתוח של עצמו וזה אפשר להגיד אפילו עוד פחות מהימן.
יש כאלו שטוענים שהמדע עוד היה צעיר ולכן זה היה הכרחי שזה יקרה ככה.
2. פרופר אמר - בלתי אפשרי גם להפריח את הפסיכואנליזה. לכל דבר אפשר לתת תשובה.
למשל אדם עם ילדות קשה שמציל אדם טובע יגידו הינה הילדות לא השפיע עליו, ואז יבוא פרויד ויגיד שזאת תגובת היפוך ושבפנים הוא נורא סוער. - כל התנהגות והתנהגות הפוכה יכולה להיות מוסברת ע"י הפסיכואנליזה. (הפסיכולוג תמיד צודק....:)
כדי שתאוריה תהיה מדעית צריכה להיות אפשרות להפריח אותה, כי אין שום דרך אז זה לא תאוריה מדעית.
כתחום טיפול:
ג'פרי מאסון אמר שיש בעיה בפסיכואנליזה כשיטת טיפול.
1. דורש הרבה מאוד זמן ומשאבים. במיוחד השיטה של פרויד שהיה נפגש 4 פעמים בשבוע עם המטופל.
2. לא מתאים לכל האנשים. שיטה שדורשת יכולת מילולית, יכולת הפשטה. (יש שיטות טיפול נוספות שיכולות להתאים אולי לאנשים אחרים ויכולות להיות מועילות יותר כמו טיפול בקבוצה, בתנועה, פסיכודרמה).
קרל גוסטב יונג
ביוגרפיה
נולד ב1875 - 1961.
יונג פסיכיאטר שווצרי, מגיע ממשפחה נוצרית, אורתודוקסית - אבא שלו כומר ודודיו כמרים.
ילד מופנם, עם עולם דמיון עשיור. הנושא של חלומות והלא מודע מעסיק אותו מאוד.
הוא עובר משבר נפשי משמעותי בגיל 4 ובסופו של גבר מצליח להיחלץ ממנו ע"י בדיקה עצמית, פירוש חלומות.
התאוריה שלו הושפעה והשפיע על ספרות, אומנות, היסטוריה, פילוסופיה.
התאוריה שלו נחשבת ליותר אקסצנטרית - יוצאת דופן ביחס לתאוריות האחרות.
למשל דבר על עקרון הסינכרוניזציה - שני דברים שקורים במקרה באותו זמן - זה אומר שיש להם משמעות או סיבתיות.
משהו מסטי יותר.
בגלל זה הרבה פעמים הוא נדחה ע"י הממסד.
לקרת שנות ה90 יש עליה חדשה בהתעניינות בו.
האמין שלחלומות יש משמעות מכוונת בחיים. הוא מתחיל לקרוא את הכתבים של פרויד ומתרשם ויוצר איתו קשר. ומצטרף לחברים הקרובים והופך להיות הדמות הדומיננטית שם. הוא רואה בפרויד עצמו דמות של אב.
פרויד מתרשם ממנו וב 1907 ממנה אותו לנשיא של האגודה הפסיכואנליטית הבין לאומית.
אלו השנים בהם הפסיכואנליזה מתחילה לצמוח בוינה. ולכן יוצר אגודה על מנת שזה יופץ ויתרחב.
ממנה אותו דווקא בגלל שהוא לא יהודי, פרויד לא רוצה שהפסיכואנליזה תתפס כתפיסה יהודית (היו שם הרבה יהודים שותפים).
ב1909 - לוקח אותו לארצות הברית, ושם כבר מתחיל קרע ותפיסות עולם שונות.
ב 1910 יונג מפרסם ספר על הליבידו ופרויד מעיף אותו ושנאה סוררת בין השניים. אכזבה רבה משני הצדדים.
פרויד מאוד דומיננטי ולא מסוגל שיש אנשים דומיננטיים נוספים איתו.
יונג מפתח את התאוריה שלו, וקורא לה הפסיכולוגיה האנליטית.
יונג לקח חלק והיה מעורב במשטר הנאצי. הוא לא היה נאצי פעיל, הוא נשאר פיזית בגרמניה והוא נהיה עורך של עיתון פסיכולוגי חשוב שהעורך הקודם שלו סולק בגלל היותו יהודי. הוא טוען שהפסיכולוגיה של פרויד יהודית לעומת התאוריה שלו ששואבת מיסודות התרבות הארית. יש לו פירסומים שנותנים תמיכה עקיפה בנאצים. היטלר מתואר טוב ומתאים, הוא הילל אותו. הוא טען לאחר מכן שתוך זמן קצר הבין את הבעיות בנציזם, וטען שרצה לשמר את הפסיכולוגיה.
התאוריה של יונג בהשוואה לפרויד
נקודות הסכמה על רעיונות בסיסים:
1. הרעיון הדינמי של האישיות - יש באישיות אנרגיות שיכולות לנוע ממקום למקום. ( המודל הדינמי)
2. מרכזיותו של הלא מודע.
נקודות מחלוקת עם פרויד:
1. הכוח המניע של האישיות - פרויד טוען שמה שמניע זה תוקפנות ומיניות ויונג מרחיב את זה, אומר שיש דברים נוספים, שאיפה לכוח, להגשה עצמית, ייחודיות. דחף חיים הוא מה שמניע אותנו.
2. ראייה יותר אופטימית לגבי טבע האדם - לא רק כוח שנוגד את החברה, אנטי חברתי, יש בנו גם כוחות חיוביים.
3. עיקר הקונפליקט הינו אינטרא - פסיכי - פרויד מתאר מאבק מול החברה - רצונות מול חברה. לעומתו מתאר יונג מאבק שהוא בעיקר מאבק פנימי.
4. האישיות ממשיכה להתפתח לאורך כל החיים - ההתפתחות לא נגמרת בגיל 5.
5. הטרוסטזיס ולא הומאוסטזיס - בני האדם שואפים להתפתחות, לגדילה.
6. השפעות העתיד ולא רק העבר - יש גם כוחות שדוחפים אותנו קדימה להתפתח. אנחנו לא מושפעים רק מהעבר, אנו לא תוצר של העבר שלנו אנו מושפעים גם מהעתיד - שאיפות תוכניות מניעים אותנו קדימה ומשפיעים על מי שאנו בעתיד.
התאוריה היונגיאנית :
שלבי התפתחות
מדבר על שלושה תקופות.
1. ילדות - מלידה עד בגרות, המטרה סיפוק צרכים ראשוניים. תזונה, גדילה. רכישת מיומנויות.
2. בגרות צעירה - עד גיל 40. התקופה האקסטרוברטית - מוחצנת. תקופה בה אדם מופעל ע"י האנרגיה המינית שלו כשהמטרות מציאת בן בת זוג, רכישת מעמד בתחום אישי מקצועי. אנרגיה מופנית כלפי חוץ.
3. אמצע החיים - מגיל 40 ומעלה. האנרגיה מופנית פנימה. חיפוש רוחני, משמעות. התקופה האינטרוברטית - תקופה מופנמת. ( משבר גיל ה40...) תקופה בה המצב הרצוי הוא הגעה לאחדות פנימית, שהכוחות השונים בנפש יגיעו למצב של יציבות, אחדות.
מבנה האישיות
מדבר על הנפש כמורכבת משני חלקים עיקריים :
1. מודע - מייחס חשיבות פחותה למודע. האגו = האני = למודע. אין לאני חלקים לא מודעים. המודע מכיל את התחושה של הזהות האישית שלנו. מבחינתו אני בריא - מאפשר לנו לחוות חלקים מהלא מודע בלי שזה יגרום לחוסר איזון או בעיות.
אם האני בעייתי אנו נהיה משעממים כי אין לנו גישה ללא מודע.
2. לא מודע. - מכיל גם את הסמוך למודע. ולכן אפשר לקבל אליו איזושהי גישה. אדם בריא יש לו גישה ללא מודע, לחלקים ממנו.
יש בו שני חלקים:
א. לא מודע אישי - מזכיר את הלא מודע של פרויד - דחפים, יצרים, מיניות, זיכרונות שהדחקנו, או דברים שמעולם לא נכנסו למודעות. יונג אומר שהוא כולל גם תכנים שהם לא שליליים, שהם חיוביים וחשוב שנהיה בקשר איתם כי הם נותנים לנו עומק. חלקם הם אפילו סוג של מסר לאדם, מסר שיכול לכוון אותנו בחיים.
יש שם את האינטואיציה שלנו. אדם צריך להיות ערני כדי לקלוט את המסרים האלו.
הלא מודע האישי נובע מהחוויות האישיות שהאדם עבר בחיים.
יש אצל כל אדם קומפלקסים- תחושות, רגשות, מחשבות לגבי נושא מסוים. כמו למשל מי שהנושא מול אמא שלו מורכב אצלו אז כשהוא יתקבל בעצמו בדמות אימהית יעורר תגובות או קושי. הקומפלקס יכול להיות בחלקו מודע ובחלקו לא מודע. הקומפלקס הרבה פעמים קובע לנו את ההתנהגות. חלק מהטיפול הפסיכולוגי הוא הכרה בקומפלקס וטיפול בו.
ב. לא מודע קולקטיבי - סוג של לא מודע שמשותף לבני האדם השונים.
משקף את ההתנסויות הקולקטיביות שבני אדם עברו בעברם האבולוציוני.
משמש כמנחה להתנהגות.
יש איזשהו זיכרון היסטורי שטבוע בנו. למשל פחד מנחשים, הרבה אנשים מפחדים כי בעבר הם סיכנו אותנו.
אינסטינקט ההורות, מיניות- דברים שטבועים בנו וטבועים בכל בני האדם.
מבחינת יונג זה החלק החשוב והמשפיע ביותר בנפש, זה החלק שמכוון את ההתנהגות שלנו וגורם לנו להתנהג בצורה מסוימת במצבים מסוימים.
חשוב שנהיה קשורים אליו הוא נותן לנו לחיות חיים בריאים יותר ומשמעותיים יותר. הוא מכוון אותנו בחיים.
מבחינתו הלא מודע קולקטיבי בנוי מארכיטיפים - משהו קדום מהזיכרון האנושי שלנו. בנוי מסוגי זיכרונות ודימויים רעיון שזה הארכיטיפ. הוא תוצר של ההתנסות של בני אדם בעבר.
אפשר לראות אותם בסיפורי עם, מיתוסים, חלומות ומצבים פסיכוטיים.
נטייה מולדת, לא נלמדת להגיב אמוציונלית לאספקטים מסוימים בעולם או לחוות התנסויות בדרך מסוימת.
יש הרבה ארכיטיפים, חלקם נפוצים וחזקים והם מקבלים התייחסות יותר רצינית ומקיפה.
כמו ארכיטיפ הצל - מייצג את הצד האפל, הפרימיטיבי, החייתי של האדם אותו צד שאנו לא רוצים להכיר בו. זה צד שאנו הרבה פעמים משליכים על האחר. הצל הוא לא רק דבר רע כי הוא גם המקום לספונטניות ויצירתיות, חשוב שיהיה לנו גישה לצל, כי הוא נותן לנו אנרגיה, בלעדיו נהיה משעממים.
שיעור - 8
יום ראשון 18 דצמבר 2011
10:54
ארכיטיפ האנימה\ אנימוס - הדימויים של בני המין השני. לנשים דימוי מופנם של גבריות ולגברים דימוי מופנם של נשיות.
האנימה מייצגת רוך חמלה הענקה אצל הגבר. אנימוס - מייצג תחרותיות השגיות אצל האישה. האדם הוא בי סקסואלי מטיבו. ודם בריא יודע לבטא את הצדדים באישיות שלו גם הצדדים האלו.
מי שלא יכול לוודא את זה אז הוא חד ממדי, לא עמוק ועשיר, לא רב ממדי.
ארכיטיפ המסכה.
הכוח המניע את האדם ואתת האנושות על פי יונג :
הכוח המניע את האדם - אנרגיית חיים, אנרגיית הנפש = ליבידו - לאו דווקא מינית אנרגיה מינית. למשל הרצון להגשמה, להתפתח, לגדול.
האנרגיה שלנו קשורה לעבר שלנו, ואנו גם מושפעים מהעתיד. - תלאולוגיה - הרעיון שאנו מושפעים מהעתיד.
הכוח המניע את הקולקטיב - .
מטרת החיים עפ"י יונג:
הגשמה עצמית - מחייב אותנו לבטא את כל המרכיבים באישיות שלנו. למשל לתת ייצוג גם לצד הנשי שבי.
תהליך של איחוד הרמוני של מרכיבי האישיות.
מצב פתולוגי זה מצב בו אדם מפתח רק צד אחד שלו.
אנו לומדים לזהות צדדים שונים שלנו, לקבל אותם ולתת להם ביטוי.
לקראת גיל 40 בדרך כלל נהיים מודעים ומנסים להשיג את המטרה הזאת.
טיפוסי אישיות - טיפולוגיה של הנפש:
מזהה 8 טיפוסי אישיות, אנשים שאנו יכולים לפגוש אותם ביום יום, אלה טיפוסים היפותטיים, זה אב טיפוס. טיפוסי האישיות נבדלים ביניהם עפ"י תהליכים\ ממדים שונים:
1. אוריינטציה \ עמדות - ישנם שתי עמדות. היעד שבו מושקעת האנרגיה שלנו, ישנם שני סוגים של עמדות: א. אינטרוברטיות = מופנמות - אנשים שבעיקר מתעניינים בעולם הפנימי שלהם, במחשבות שלהם, ברגשות שלהם, את האנרגיה הם מקדישים לדברים האלה ופחות משקיעים בעולם שמסביב. רובם סגורים, אינדיבידואליסטים - פועלים על פי האמונות שלהם. יש להם מוקד שליטה פנימי - מופעלים מדברים שבפנים. הסכנה באינטרוברטיות זה שאם זה קיצוני אז יש ניתוק מהעולם החיצוני.
ב. אקסטרוברטיות - מתבטאת בהשקעת אנרגיה בדברים שמוץ לאדם, אנשים, אובייקטים. העולם החברתי מאוד חשוב ומפעיל אותם. פתוחים, חברותיים, נמרצים. יש להם נטייה לאמץ את הקודים של הסביבה שלהם. להתנהג כמו האנשים שסביבם. מוקד השליטה הוא חיצוני. אם זה קיצוני אז יש סיכון שהאדם יעשה ניתוק מהעולם הפנימי שלו.
האנשים נמצאים על פני רצף של שני הדברים האלה. היום יש לזה תמיכה במחקר, והמחקרים תומכים בחלוקה הזאת.
2. פונקציות - ישנם 4 פונקציות. הדרך שבה אנו מתמודדים עם דברים וחווים אותם. זה יכול להיות פנימי וחיצוני.
פונקציות רציונליות:
א. חשיבה - יש אנשים שחווים את העולם באמצעות הראש שלהם. חושבים על דברים, מנתחים דברים רציונליים ולוגיים. הרבה פרופסורים הם כאלה.
ב. הרגשה - מרגישים דברים ופועלים על פי הלב. ציירים, משוררים.
פונקציות לא רציונליות :
ג. תחושה - מבקר מסעדות, יינן. (משהו שמתבסס על החושים)
ד. אינטואיציה - חיבור למקרות פנימיים שנותנים לנו מידע. חיבור ללא מודע הקולקטיבי - מאגר גדול לידע הנצבר ויש אנשים שמחוברים לזה ושואבים משם. מקובלים, מגידי עתידות. אנשים שחווים את העולם באמצעות האינטואיציה שלהם.
השילוב שלהם יוצר שמונה טיפוסים:
אקסטרוברטי חושב, אקסטרוברטי רגיש וכו'...
פסיכופתולוגיה עפ"י יונג.
נוצרת כאשר אנו לא מבטאים צדדים מסוימים שבנו.
חוסר ביטוי ארכיטיפים, מדחיקים צדדים מסוימים בנו.
נוצרת בעקבות מצב של חוסר איזון פנימי בין חלקים שונים של האישיות.
אדם שמדחיק פונקציה מסוימת על פני פונקציה אחרת. (אדם שמתאים לו להיות יינן אבל הולך ללמוד רפואה בגלל הסביבה).
הרבה פעמים הסיבה גורמת לתהליך הזה, אנו עושים דברים כדי לממש ציפיות של אחרים.
נוירוזה - שם כללי לקשים, חרדות, דיכאונות.
חלומות
אנשים חולמים, יש להם מחזורי שינה בהם יש את השלב בשינה שבו אנו חולמים, אם נעיר אנשים בשלב הזה הם יתארו את החלום. יש אנשים שלא זוכרים חלומות. ורובנו לא זוכרים את כל החלומות.
פרויד, יונג וחבריהם טענו שלחלומות יש משמעות.
פרויד פירוש החלום:
פרויד מאוד החשיב חלומות ואמר שהם דרך המלך ללא מודע.
החלומות נוצרים ברגע שיש גירוי, טריגר בסביבה שבעצם גורם להפעלה או לעירור של דחפים ורצונות, דחפים שהם יבוטאו בחלום.
למשל ראיתי את חברה שלי והתעורר צר מיני שגורם לעליה של דחפים שביום יום לא יבוטאו כי יש מנגנוני הגנה. אבל בלילה הם נחלשים ואותם דחפים יכולים לצוץ ולעלות, אבל בדרך כלל יתבטאו בדרך מעוות, מוצפנת, סמויה.
כדי שזה לא יעורר חרדה.
וכך זה מאפשר לנו לבטא את הדחפים בלי להרגיש נקיפות מצפון כתוצאה מהביטוי שלהם כלומר לא תהיה הענשה מהאני העליון.
הוא מדמיין שהוא עושה תאונה עם המכונית שהיתה לו בתקופתה.
התאונה היא הענשה של האני העליון. אפשר לראות גם את ההענשה של האני העליון בחלומות.
החלום מתאפיין בחשיבה ראשונית (תהליכים ראשוניים) - שמאפיינת את הלא מודע אין סדר כרונולוגי, חוסר לוגיקה והגיון.
טכניקה לפירוש החלום -
ניתוח אסוציאציות חופשיות - הוא נותן לאנשים לספר את החלום ועושים ביחד עם המטופל אסוציאציות חופשיות לנושאים המרכזיים שבחלום.
עבודת החלום:
שלושה תהליכים קורים בחלום.
כוללת זיהוי תהליכי הסוואה:
1. עיבוי - אובייקט אחד בחלום יכול לבטא כמה דברים, לקבל כמה משמעויות.
2. התקה - משהו בחלום יכול לייצג משהו אחר.
3. הסמלה - השימוש בסמלים שונים.
חלקי החלום
תוכן גלוי - סיפור רגיל.
תוכן סמוי - אותו אנו מנסים לגלות.
אלמנטים מהעבר הקרוב- קרו היום אתמול.
אלמנטים מהעבר הרחוק.
החלום על פי יונג
תפקידי החלום
ארכיטיפים - אנו יכולים לבטא צדדים פנימיים שאנו מדחיקים - גבר שמדחיק את האנימה יבטא אותה בחלום, את הצדדים העדינים שלו.
תת מודע אישי\ קולקטיבי - החלומות מכוונים אותנו, יש בהם מסרים מהלא מודע האישי והקולקטיבי, אם נקשיב להם נקבל מסרים שיכוון אותנו בחיים.
תכנים של חלומות טיפוסיים:
אנשים שערומים ולא לבושים בחלום - אלמנט של בושה על צריכים מיניים (פרויד) אולי רצון לחזור לתקופת הילדות (יונג).
צער על מות אדם אהוב - שאיפה לרצוח את האדם, מרגישים רגשות תוקפניים כלפיו ולכן הצער הוא פשרה (פרויד) האדם מת ואני לא אשם במצב, השגת הדחף בלי ההענשה של האני העליון.
עליה במדרגות - עליה בשלבים של החיים, רצון לעלות בשלבי החיים, יכול לבטא בעייתיות, קרוב סביב גיל 40 (יונג).
שהיה במים - רצון לחזור לרחם, מקום מוגן. (פרויד ויונג).
פרויד פחות התעסק בחלומות האוניברסליים האלה, הוא יותר מדבר על דברים שמתגלים באופן אישי אסוציאטיבי. יונג כן מדבר על זה כי הוא טוען שהמקור להם הוא הלא מודע הקולקטיבי.
סיכום תיאור מקרה רוברט
נוקשות - רמז למנגנון הגנה.
תגובת היפוך - נותן לבן שלו המון בגלל רגשות הבושה שמרגיש.
מגיל צעיר מדחיק צדדים שבו. (יונג).
בוחר להיות רואה חשבון - מנסה להדחיק את הצד הרגשי שבו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה