יום חמישי, 22 בדצמבר 2011

פסיכולוגיה התפתחותית א' - שירי שיינבך - מדינה



שיעור -2.
יום חמישי 10 נובמבר 2011
13:00
השלב הפאלי - phallic - ניצנים של גילוי הזהות המינית, יש לתינוק כבר סממנים מגדריים מוגדרים - קוקיות, בובות מול מכוניות וכו'... המשמעות היא לאהוב את המגדר שלי וההתייחסות של ההורים לזה.
השיא מתרחש סביב גיל 5-6, בסוף השלב מתקיים התסביך האדיפלי = תסביך אדיפוס (אלקטרה). זהו תהליך תקני טוב, צריך לעבור אותו ולפתור אותו. מי שלא עובר את השלב הזה עלול להוביל לבעיות. הבן נמשך בצורה הישרדותית לאימו, אוהב אותה, רוצה להתחתן איתה. התסביך נובע מכך שהוא מבין שיש לו מתחרה חזק ממנו. ולכן הוא מזדהה איתו ומתקרב אליו ומוותר על אימו במטרה להשיג אישה אחרת בעתיד. זה פתרון התסביך. (כנ"ל אלקטרה).
בעיות  - אמא חזקה או אבא אלים עלולים לגרום לשיבוש בהתפתחות התקינה.

השלב הלטנטי - חביון - גיל 6-12 המיניות חבויה נסתרת.

השלב הגניטלי - genital - תהליך שבו המתבגר או המתבגרת רוכשים לעצמם זהות מינית. מטרת השלב להגיע ליחסים אינטימיים, זוגיים ומספקים.

תקיעות, פיקסציה, קיבעון -מתייחס לכל השלבים ביחד, כי אדם עלול להיתקע בכל אחד מהשלבים.
לכל אחד מהשלבים יש סממן תקיעות: שלב אוראלי - הפרעות שקשורות לפה - הפרעות אכילה, עישון, אלכוהול.
שלב אנאלי - עובר שליטה בהכל, קמצנות, או פרוץ, ללא גבולות.
שלב פאלי - קשור לנטיה מינית ראשונית, זהות מינית.
שלב גנטלי- תקיעות שקשורה לייחסים.

המודל הסטרוקטורלי
מלשון מבנה.
מדבר על שלושה מבנים - איד, אגו, סופר אגו.
איד- עקרון העונג, יצרים ודחפים.
אגו - גיל שנה, עיקרון המציאות. (גמול מול עונש), אחרי שהסופר אגו נוצר הוא מגשר בינייהם.
סופר אגו - מסתכל מלמעלה, מוסרי.

תאוריית הלמידה החברתית (מהביהביוריזם ועד אריקסון)
מורכבת מכמה תאוריות מכמה מקומות.
התחילה עם הבהיביוריזם - אסכולה שמדגישה את החלקים החיצוניים ההתנהגותיים. טוענת שאנו יצור שמגיב לסביבה.
לפי הגירוי שנקבל מהסביבה ככה נגיב. (גירוי- תגובה) סביבה טובה תוליך לכיוון טוב כך להפך.
מתעסק המון עם בעלי חיים. עם הזמן נוספו לתאוריה הזאת עקרונות של למידה. (חיזוק שלילי, חיובי, עונש, התניה).
המוקד הוא הסביבה וההקשר החברתי.
אריקסון - תמך בפרויד אבל הדגיש את החלקים החברתיים.
חולק על הסיום של ההתפתחות של פרויד וממשיך את השלבים גם אחרי גיל 18 עד סוף החיים.  
המבנה של אריקסון בשונה מפרויד:
עד שנה - אמון בסיסי כשהאובייקט המרכזי, הוא האמא. (שלב חשוב לגבי סוגית האמון בעולם).
1-3 - חיזוקים שההורים נותנים לילד, אוטונומיה לעומת בושה וספק. אם נותנים לו אוטונומיה אז הוא רוכש שליטה במיומנויות, ובטחון בעצמו.
3-6 -  משפחה במוקד המרכזי של הילד, יוזמה לעומת אשמה.
7-11 - חברה נכנסת לתמונה, חריצות לעומת נחיתות. שלב חשוב גם בבניית הזהות של הילד.
12-18 - בני גילו, זהות אישית שמתעצבת לאור החברה, לעומת בלבול תפקידים.
בגרות מוקדמת - בערך מ20-30 , החברה, בן בת זוג, חוג מצומצם יותר. אינטימיות - בזוגיות עם בן זוג קבוע. לעומת בידוד.
בגרות - 30- 60 בערך. סביבה של משפחה - הקמת משפחה וילדים וזה מה שאמור לכוון את האדם. עבודה. פוריות לעומת קיפאון.
בשלות וזקנה - סביבה - האנושות ואני, חשבון נפש. שלמות האגו לעומת ייאוש. הסתכלות אחורה נעה בין שלמות עם חיי או ייאוש, חרטה וכו'...
לא מסכים עם פרויד לגבי ההשפעה העצומה של הילדות על המשך החיים.

תאוריה קוגניטיבית של פיאזה piaget
מדגיש את החלקים השכלים.
התינוק מתפתח בהתאם ליכולותיו השכליות. החוויות שונות בהתאם ליכולת שכליות ומוטוריות.

התאוריה ההסתגלותית של בולבי (ההתקשרות)
שילוב של כמה רעיונות - אבולוציוניים, פסיכואנליטיים וקוגניטיביים.
אבולוציוני - שי נטייה להתקרב ולרצות את קרבת המטפלים שלנו.
הפסיכואנליטי - היחס של המטפל העיקרי כלפינו ישפיע על הקשר בינינו ולכן גם על האישיות שלנו.
קוגניטיבי - לומדים מסוג ההתקשרות שיש לנו עם המטפל הראשוני שלנו ולומדים ומסיקים שכלית לשאר המטפלים שיש לנו בחיים.
שני סוגי דפוסי התקשרויות - בטוחה ולא בטוחה. וזה משפיע על אישיותנו לכל החיים.

תאוריית עיבוד המידע
גם היא קוגניטיבית, מודרנית יותר ומפורטת יותר, אין תאורטיקנים בולטים. תאוריה יחסית חדשה, מכירה את התאוריות האחרות ובוחרת להדגיש מאפיינים מסוימים בחשיבה - מדגישה תהליכים חשיבתיים. לוקחת ומדמה את האדם למחשב, נותנת מודלים חישוביים כמו מחשב. כמו שבמחשב יש יחידות עיבוד ופלט כך האדם קולט ומגיב.
בא לטפל בדברים החשיבתיים - זיכרון, הסקת מסקנות.
מתוך התאוריה הזאת צצו תאוריות הקשורות לתקשורת בין אישית. גם דברים שקשורים להוראה מתקנת וליקויי מידה.


שיעור - 3.
יום חמישי 17 נובמבר 2011
13:05
לקרוא מהאתר את שלושת המאמרים באנגלית. יופיעו במבחן, ולא נדבר עליהם בכיתה.
בכל מאמר - נושא מרכזי, מטרת מחקר, משתנים, מה נמדד מי הקבוצות שהושווה, מה עשו בפועל במאמר - השיטה שבה נקט החוקר, מה היתה ההשערה שלו, מה הוא מצא, ומה הסיק ממה שעשה.
ההדגש על העניינים ההתפתחותיים. (לא טבלאות..) משמעות המאמר.
שאלות בעברית, בעיקר צריך לדעת לתמצת את הרעיונות המרכזיים שלו. (לקרוא את התקציר טוב מאוד.)
לא לתרגם ולא לקרוא תרגום של מישהו אחר, אלא פשוט להבין.
מהכותרת לומדים המון. מהתקציר את מטרת המחקר, יש פיסקה של שיטה - לקרוא שיטה טוב. סטטיסטיקה - לא לקרוא, טבלאות לא צריך. ושל תוצאות גם לא. אלא את הסיגום בסוף שהם מסבירים מה קרה בדיון. לעלעל.
לסיכום:
כותרת - חשוב מאוד.
תקציר - משוב מאוד
מבוא -לעלעל.
שיטה - יסודי.
תוצאות - לא
דיון ומסקנות -  בקצרה.

שלושת המאמרים:
בכי אצל הילד.
הפרעות אכילה - מקשר בין הפרעות אכיהל אצל אמהות להפרעות אכילה ילדים.
לחץ אצל אמא ודיכאון איך משפיע על התינוק.

שיטות מחקר
שיטות מחקר שנהוגות בפסיכולוגיה התפתחותית - רק מה ששירי אומרת בכיתה צריך.
בגלל הצורך לבדוק שינויים לאורך זמן, המחקר הפופולרי שנמצא שם נקרא :
1.      מחקר אורך -  - longitudinal study - מחקר שמבוצע לאורך תקופה ארוכה, לוקחים קבוצה ובודקים את השינויים החלים בה לאורך תקופה.
יתרונות: נותן את האופציה להשוות כל אדם לא רק לקבוצה אלא גם לעצמו, מה שנקרא השוואה תוך נבדקית.
נחשב מחקר איכותי.
החיסרון: כסף ומשאבים, ומבחינה מחקרית יותר קשה לקיים מחקר לאורך זמן, מה שמאיים על האיכות של המחקר בגלל שבדרך יכולים לקרות המון דברים. (אנשים מתים, דברים משתנים) העדכניות לא תמיד מתאימה לתקפה - התקופה משתנה, דברים חדשים מתגלים ומשתנים.
2.      מחקר רוחב - בדיקה בו זמנית של קבוצות גילאים שונות. (בשנה אחת אני בודקת התפתחות בכיתה א,ב,ג)
לוקחים מספר שכבות גיל עוקבות ובו זמנית חוקרים אותם (ולא לאורך זמן ).
יתרון: חיסכון זמן וכסף, ובאותה תקופה. (קל ונכון יותר להשוות נבדקים בו זמנית).
חיסרון: שהאדם לא משווה לעצמו אלא לאחרים.
3.      תצפית -צופים במאפיינם, מאפיינים התנהגותיים,
יתרון: משהו שעכשיו וקרוב.
חסרון: לעצם התצפית יש השלכות מתערבות - אם יודעים שצופים בהם.
בעיה של ניתוח הנתונים - תצפית נתונה לפרשנות סובייקטיבית של החוקר עצמו.
4.      ניסוי: החוקר עושה תיפעול, התערבות, שינוי הוא יוצר את המצב ובודק למה מוביל. בודק למה התיפעול שלו גורם.
יתרון: מבוצע בתנאי מעבדה. בידוד ושליטה במשתנים.
חסרון: לא בסביה הטבעית, לכן ההסקה של מסקנות כלליות על סביבה הטבעית עלולה להיות פחות טובה.

פרק 1 - לקרוא מהתחלה ועד הסוף. תשאל עליו הרבה.
כל מה שלא קשור למה שנאמר בכיתה לא צריך.
( מושגים שלא אמרה לא צריך לדעת).

פרק 2 - ההקשרים של ההתפתחות.
לומדים לבד.
פרק קל מאוד, לכן לא לומדים אותו בכיתה. נישאל עליו מקסימום 2 שאלות קלות.
שזה הרעיון המרכזי שמביא הפרק.
על מנת לחקור מישהו צריך לחקור את המעגלים להם האדם שייך.
הפרק מתאר מעגלים\ הקשרים שמשפיעים על ההתפתחות.
 תרבותי, מעמד סוציואקונומי (חברתי כלכלי ), הסביבה הקרובה, משפחה, גנטיקה, אבולוציה.
                       
אבולוציה -
גנטיקה - קובעת די הרבה מההתנהגות שלנו.
משפחה-  מעגל קרוב חברתי, מיקום במשפחה, האמא אח"כ ההורים.
סביבה קרובה - שכנים, חברים, משחק בחוץ, בני גילך?
מעמד סוציואקונומי (חברתי כלכלי ) - בנמוך ההתפתחות לקויה יותר (לא צריך להרחיב מהספר).
תרבותי - התרבות שלנו קובת לנו מה היעוד שלנו, מה נחשב להיות מפותח, על מה הם מסתכלים?
(לא תשאל על ליקויים, בעיות).

פרק 3 - התפתחות קדם לידתית
עוסק הרבה בפיזיולוגיה, מחזור, לידה, גנטיקה.
הפרק אומר שההתפתחות מתחילה עוד לפני הלידה, מרגע ההתעברות דרך הלידה וכו'...
התפתחות וההשפעות עליה מהתקופה שלפני הלידה.
(נחזור לדבר על גנים..)

ההתעברות -
1 ל28 יום בערך מתרחש תהליך הביוץ, בתהליך הזה משתחררת ביצית מהשחלה אל כיוון החצוצרות. אם מתרחשת הפריה הביצית מופרת ע"י זרעון.
עם לא מתרחשת הפריה הביצית משתחררת בצורת דימום שנקרא ווסת.
עם זרעון חודר לרחם האישה מצליח לבקוע דרך הביצית הוא מפרה אותה. הוא אחד ויחיד לאחר מכן הביצית נחסמת לכניסת זרעונים.
לפעמים קורה מצב שבמקום ביצית אחת משתחררות מין השחלות 2 או יותר. ואז ייתכן מצב שבו שני זרעונים יכולים כל אחד להפרות ביצית נפרדת, ואז יוצא תאומים לא זהים.
התופעה שבה משתחררות יותר מביצית אחת היא נטייה תורשתית של האמא, או בעקבות נטילת הורמונים לפריון.
תאומים זהים לעומת זאת נוצרים מביצית אחת שזרעון חדר חזר עליה היפרה אותה ולאחר מכן היא התפצלה לשני חלקים זהים בקוד הגנטי שלהם.
(לא יודעים מה מוביל לזה, לא הוכיחו שזה גנטי, בגדר תעלומה.) הריון זה הוא בסיכון גבוה יותר הסק הריון יכול  להתפצל בשלבים שונים של ההריון ככל שנעשה מאוחר יותר הם יותר זהים, תאומים סיימים לא היתה הפרדה כך שהם זהים שיש להם רקמות משותפות.

עקרות וקשיים להכנס להריון - אי יכול להביא ילד לעולם. יכולה לנבוע מהגבר או האישה. (אי יכולת מוחלטת).
האישה :
בעיות במבנה - בחצוצרות במבנה הרחם, מולדות, או בעקבות מחלה, או בעיה של לאחר מכן.
בעיות תפקודיות - משהו לא עובד, ביוץ לא סדיר, חומציות ייתר. (סביבתי - נשים אנורקסיות שלא חוזר להן המחזור.)

גבר :
בעיות מבניות - קשה לו לחדור או לבצע יחסים, או בשחרור הזרע.
בעיות תפקודיות - ספירת זרע נמוכה, חלשים. נגרם או מבעיות תורשתיות, או מסיבות סביבתיות- תזונה, קרינה, סמים, אלכוהול.

הפריות
הפריה מלאכותית - זאת הפריה שבה במקום שיתנהלו יחסי מין תקינים, מזריקים זרע לתוך הרחם של האישה.
הפריה חוץ גופית\ הפרית מבחנה - ההפריה מתבצעת מחוץ לרחם במעבדה ולאחר מחזירים אותה לרחם של האם. ואם יש בעיה אצל האם ניתן להשתמש באם פונדקאית שאצלה מושרש ההריון.

כשהביצית מופרת הא צריכה להשתרש על דופן הרחם שבה יש כלי דם שדרכם עוברים חמצן ומזון.
חשוב שתשתרש כמו שצריך

שיעור - 5- 4. פרק 3
יום חמישי 24 נובמבר 2011
13:06
המשך פרק 3 התפתחות קדם לידתית של העובר:
כשהביצית מופרת היא צריכה להשתרש על דופן הרחם שבה יש כלי דם שדרכם עוברים חמצן ומזון.
חשוב שתשתרש כמו שצריך אחרת יהיו בעיות.
אחרי ההשתרשות ישנם שלושה שלבים:
1.      נבט - 0 עד 3 שבועת - ישנם קבוצה של צבר תאים בודדים, שלב קריטי בהתפתחות האיברים הוטלים = החיוניים בגוף, כמו הלב, כלי דם. התקופה הנ"ל קריטית מבחינת ההיריון והרבה פעמים האישה אפילו לא מודעת לכך שהיא בהריון.
2.      עובר - 3-8 שבועות - בשלב זה ישנה התמיינות של תאים לשלוש שכבות מרכזיות:
א. אנדודרם - רקמות שיתפתחו לאיברים פנימיים (כבד, טחול..)
ב. מזודרם - שרירים ועצמות שלד.
ג. אקטודרם - מערכת העצבים המרכזית וההיקפית והגפיים.
יש משהו שאומר לתאים לאן להתמיין.
ויש השראה עוברית - העובדה שהתנאים הכימיים או ההורמונליים חייבים להימצא ברחם של האישה על מנת שהתהליך הזה יעבור בצורה תקינה. דברים סביבתיים יכולים להשפיע על התפתחות העובר - אם אין ברחם את הדברים ההורמונליים או הכימיים. תקופה מכרעת שפרושה שאם התהליך לא מתקיים בתקופה זו אז הוא לא בר תיקון.
בשלב הזה מתפתחת מערכת התמיכה ברחם לתמיכה בעובר - היא כוללת את:
א. השליה -  גוש של רקמות וכלי דם, שתפקידו להזין את העובר. חמצן, מזון וחומרים אחרים.
ב. חבל הטבור -  מוביל מהעובר לאם ולהפך חומרים שונים, ומחבר את העובר לשליה. המעבר הוא חדיר חלקית - חלק יכולים לחדור אל העובר ולהגיע אליו וחלק לא.
ג. שק מי השפיר - העובר נמצא בתוך שק שמכיל מי שפיר, שתפקידם הגנה על העובר. (ממכות, שינויי לחץ, רעש, טמפ')
בשלב הזה כבר נקבע מינו של העובר. ( מה שאומר שהשפעות שליליות בשלב הזה - כמו סמים - יכול לגרום לעיוותים מיניים - אנדרוגינוס).
3.      שליל -  38 -9 שבועות (42) - בעיקר גדל מבחינת משקל, נפח. (הבשלת הריאות - יש את האיברים לפני אבל כאן הן מסיימים להבשיל לתפקוד.)
יכול לשמוע, ישן, מוצץ אצבע, בועט.
מגיב לגירויים חיצוניים.

חווית האישה במהלך ההיריון -
ההיריון נחלק לשלושה שלישים:
בשליש הראשון - האישה מתחילה להרגיש שהיא בהריון, איחור במחזור, החזה משתנה, בחילות, הקאות, דחיפות במתן השתן, עייפות גדולה - כי ההתפתחות בשלב הקריטי לוקח הרבה אנרגיה.
שליש שני - שליש יותר רגוע נינוח.
שליש שלישי - יש כבדות, לחץ על כל המערכות, דחיפות במתן שתן, עייפות.
לאורך כל ההיריון יש חשקים מסוימים, רגישות לריחות.

השפעות סביבתיות וגנטיות קדם לידתיות -
3%-5% מההשפעות על ההתפתחות של העובר הן סביבתיות בלבד.
25% מההשפעות הן גנטיות.
ועוד 25% הן השפעות משולבות סביבתיות וגנטיות - אם יש נטייה למשהו+ השפעה סביבתית זה מתבטא. אישה שיש לה נטייה לסכרת ואוכלת הרבה מתוק עלולה לקבל סכרת.
45% גורמים לא ידועים.

דוגמאות להשפעות סביבתיות:
תרופות - תלידומיד זו תרופה שהיו נותנים לנשים בהריון נגד בחילות בוקר - העובר נולד עם פגמים קשים (בלי גפיים, חרשות, עיוורות). החומר חדר דרך השליה לעובר והזיק לו.
אלכוהול - ברמות גבוהות יש להן סיכוי של פי 6 ללדת עובר מת.
סמים  - קשים - גרומים לנזקים בעוברים. גורמים להתמכרות העובר - צריך לעבור גמילה לאחר הלידה.
סיגריות, סמים קלים - יש קשר בין זה להיפראקטיביות, הפרעות קשב וריכוז. עלול לגרום ללידה מוקדמת.
מחלות - אישה שחולה בווירוסים או מחלות. למשל אדמת - אם האישה לוקה בה בזמן היריון יכול לגרום לנזקים קשים. (פיגור, עיוורון.) מחלת הנשיקה - בשליש הראשון או קצת לפני יכול לפגוע בעובר ולגרום לנזקים קשים.
תזונה - משפיע על ההתפתחות של העובר. תזונה לקויה - יכולה לפגוע בעובר.
מצוקה נפשית מתמשכת -  עם יש מצוקה רגשית עמוקה או מתמשכת אצל האמא אז זה יכול לגרום לנזק לעובר. אישה בדיכאון. (גבר מכה, נוטש) (העיקר בשליש הראשון להיריון).

השפעת של הגיל האם:
גיל אם נמוך מידי או גבוה מידי עלול להזיק לעובר. ומעל גיל 35 יש נטייה של המערכות הרבייה הנשיות להזדקן - דפנות הרחם נעשות דקות יותר. (לכן נדרשות לעשות יותר בדיקות) אחת התופעות שידועה שעולה עם הגיל - תסמונת דאון.

השפעות גנטיקה:
בכל תא בגוף האדם מצוי הקוד הגנטי שאחראי למאפיינים הגנטיים האישיים שלנו.
ההוראות הגנטיות נמצאות על גבי כרומוזומים שנמצאים בתוך גרעין התא.
הכרומוזום הם מבנה דמוי סליל שעל גביו יש קטעים של DNA.
בהפריה ביצית מופרת היא למעשה תא אחד שמכיל 46 כרומוזומים העתק של אותם כרומוזומים קיים בכל תא ותא בגוף.
למעט בתאי הרבייה - תאי הביצית והזרע מכילים 23 כרומוזומים. לכן בביצית המופרת יש 23 כרומוזומים מהאם ו23 כרומוזומים מהאב.
תהליך הצמצום מ46 ל23 נקרא מיוזה.
בזמן המיוזה הכרומוזומים של האם ושל האב משתחליפים ונפרדים כך שמתקבלים צירופים אקראיים של האב והאם בביצית המופרת.

כיצד משפיעים הגנים על ההתפתחות:
באופן כללי הגנים יוצרים נטייה לתכונה מסוימת. והשפעות סביבתיות יוצרות את התופעה או התכונה.
אחד מתוך 23 זוגות הכרומוזומים בזכר ובנקבה מסווג כX או Y והמין נקבע על פיהם. אישה XX. גבר  XY. הגבר הוא הקובע את המין. ויש 50% ללדת זכר ו50% ללדת נקבה.
יש גברים שאצלם התאי זרע שמכילים את הY הם חלשים יותר לכן יכול להיווצר מצב שלזוג יש רק בנות. (תאי הX חזקים ועמידים יותר ולכן מצליחים ל"נצח" ולבקוע את הביצית).
ישנם מאפיינים גנטיים שנישאים על כרומוזומי המין .
עיוורן צבעים הוא דוגמא לתכונה רצסיבית הנישאת על כרומוזום ה X.
היכולת לראות צבעים או לא לראות צבעים היא של הX כלומר לY אין יכולת לראות צבעים ולכן למרות שהתכונה היא רצסיבית, X פגום לצד Y תמיד יבוא לידי ביטוי בפנוטיפ. ואילו אצל אישה חייבים להיות שני Xים פגומים על מנת שהפנוטיפ שלה יהיה של עיוורת צבעים.
לכן גבר שקיבל  Xפגוע יהיה חולה (כי יש לו רק X אחד ולכן זה חייב להתבטא)  לעומת אישה שתהיה או נשאית או חולה. (משום שיש לה שני Xים, אם קיבלה X אחד פגוע אז תהיה נשאית (ולא חולה כי עדיין יש X תקין שהוא בה לידי ביטוי). ואם קיבלה שני  Xים פגועים תהיה חולה.
לכן יותר גברים חולים בזה.
יכולים להיות כל מיני עיוותים גם בהתפלגות האללים של כרומוזומי המין  - XXX, XYX כתוצאה מכך אנו רואים עיוותים בהתפתחות, כמו פיגור.
יתכנו גם בעיות כאשר למרות שהחומר הגנטי וכרומוזומי המין מופיעים באופן תקין קיימים עיוותים מיניים, בגלל  שבשלב ההתפתחותי של אברי המין ברחם היו בעיות סביבתיות או בגלל נטיה גנטית. ואז יכול להיווצר מצב של אישה שיש לה XX אבל יש לה אשכים.

הכרומוזומים עוברים תהליכים שבהם נוצרים באופן הקראי צרופים שונים של תכונות, כלומר התכונה שתתקבל בתינוק חדש היא שילוב אקראי עם תכונה משותפת בין הזירעון לביצית כפי שיתואר להלן.
תכונה (צבע עיניי, צבע שיער..) יכולה להיות דומיננטית או רצסיבית.
אם תכונה היא דומיננטית, היא תופיע בכל מקרה.
אם תכונה הא רצסיבית היא חייבת ייצוג של התכונה הרצסיבית גם מהאם וגם מהאב על מנת לבוא לידי ביטוי.
סוג שם של אדם נקבע ע"י אללים: A,B,OA ו B דומינטים. וO הוא רצסיבי.


O
B
A
A
AO=A
AB
A
B
BO=B
B
AB
O
O
BO=B
AO=A

גנוטיפ - מרכיב של תכונה כלשהיא. ממה מורכבת אצל האדם.
פנוטיפ - האופן שבו תבוא לידי ביטוי בפועל התכונה.

מחלת ההנטינגטון - היא מחלה שפוגעת בעיקר בנשים, תוקפת בעיקר את מערכת העצבים המרכזית, יכולה לגרום למוות, ולתופעות פסיכוטיות, והתורשה שלה היא פסימית למדי - כי היא תכונה דומיננטית.
כשיש תכונה דומיננטית יש סיכוי של 50% שהיא תעבור בתורשה. (כשהורה בריא והורה אחד חולה)
כשיש תכונה רצסיבית ושני ההורים נשאים - אז יש 25% סיכוי שיהיה ילד חולה. 50% לילד נשא ו 25% ילד בריא..

לידה (לא צריך למבחן)
לידה מוקדמת בעייתית -
1. עובר קטן פגיע יותר.
2. עובר שנולד מוקדם לפני הבשלת הריאות יכול לגרום לבעיות ביכולת הנשימה של התינוק.

דברים העלולים לקרות במהלך לידה:
1.      לידה קיסרית
2.      לידת עכוז.
3.      מחסור בחמצן בזמן הלידה.
4.      חבל הטבור כרך סביב העובר.

שיעור - 6. פרק 4.
יום חמישי 08 דצמבר 2011
12:59
פרק 4 - היכולת המולדת (כישורים מולדים).
רפלקסים
רפלקס - תגובה אוטומטית, לא רצונית לגירוי מסוים.
תינוקות נולדים עם רפלקסים מולדים.
1.      רפלקס האחיזה, לפיתה.
2.      רפלקס ההליכה. (עם הלידה עד חודשיים אחרי הלידה מהותו לא ברורה)
3.      רפלקס המצמוץ.
4.      רפלקס הקאה, פליטה.
5.      רפלקס  יניקה, מציצה - הולכים ונעלמים ככל שהתינוק גדל, ואכילתו הופכת לרצונית.
6.      רפלקס  נשימה.
7.      רפלקס התעטשות.
8.      רפלקס  שיעול.
9.      רפלקס מורו - בדיקה שעושים לתינוק כאילו הוא נופל ואז הוא מתכווץ ונועל את ידיו. תגובה הישרדותית חשובה. (תינוקות עם בעיות שרירים לא יצליחו לעשות את זה).
10.  רפלקס הגישוש אחר הפטמה - ישר אחרי הלידה יודעים לחפש את השד ולינוק. אם נוגעים לו בזווית הפה הוא מסובב את הפה לכיוון על מנת לחפש את השד.
11.  רפלקס בבינסקי - כשמלטפים לתינוק את הכף רגל בצד החיצוני הוא פותח את הכפות רגליים, וקצת לפני גיל שנה זה מדגדג אותו והוא מתכווץ.
12.  רפלקס הבכי.

רוב הרפלקסים המולדים נעלמים ברגע שהתפקוד הוא יותר מכוון.

ליכולות המולדות ישנם מספר מאפיינים:
1.      הן תלויות במאפיינים מולדים.
2.      הן ממלאות צורך הישרדותי.
3.      היכולות כוללת רצפים מאורגנים. (הרצף של הפעולות מאורגן, היכולת מכוונת מטרה - תינוק שמריח, מפנה ראש, ואז יונק.)
4.      היכולות הללו סלקטיביות. (תינוקות מעדיפים טעם מתוק על מר, לכן התגובה של פליטה נעשית בצורה סלקטיבית על פי הטעם או הריח).
5.      היכולות הללו מאפשרות למידת התניה - באמצעות היכולת המסוימת  התינוק רוכש את ההבנה של הקשר בין פעולה לתוצאה.

התפתחות מוחית (רק מה ששירי אמרה צריך לדעת)
התינוק נולד עם כמות הנוירונים המקסימלית (כמו של מבוגר) מה שקורה במהלך השנה והשנים הראשונות, מתפתחים ומתרבים הקשרים בין הנוירונים. (בעקבות הלמידה המרובה בשנים הראשונות).
(ככל שמתבגרים עולה רמת המוות של נוירונים על היווצרם של חדשים. ? לברר...)
המוח מתפתח מהחלקים הבסיסיים יותר, הפרימיטיבית, האוטומטיים לכיוון החלקים הגבוהים, הנאו קורטקס העליון של המוח, שהם יותר רצוניים, מורכבים, מודעים.

מצבי הילוד בחודש ראשון
1.       שינה - שינה שקטה - ניראת כאילו התינוק התעלף, לא זז. שינה פעילה - דומה לשינת חלום של מבוגר. נמצא הרבה בשינת חלום. התינוק צריך את השינה שלו כדי להתפתח כמו שצריך.
תינוק ישן בממוצע 16 שעות ביום. (תינוק שנולד). בגיל שלושה חודשים דפוס השינה הופך להיות כבר כמו של מבוגר.
2.      ערנות - שקטה - שוכב בשקט. פעילה - בוכה, עושה צרכים.
3.      מצבי מצוקה ובכי - בכי דבר הישרדותי ובסיסי. קיימים שלושה סוגי בכי: א. רעב  - מתחיל לאט לאט והולך ומתגבר. ב. כאב - מצוקתי, פתאומי, מתחיל מאוד חזק, תגובה אוטומטית בריאה. (כמו גזים, פיפי שורף, לא יכול לעשות צרכים, קר להם)  ג. עצבנות, כעס - פתאומי, בקול רם יחסית. (על קור חום, על חוסר באוכל).

עקרונות ההתפתחות המוטורית
1.       התמיינות (התמחות)  -המיומנויות של התינוק נעשות בהדרגה מדויקות יותר, ספציפיות יותר.(תינוק שבהתחלה מצליח לתפוס רק דברים גדולים ואח"כ מצליח לתפוס דברים קטנים, תינוק שמפנה את כל הראש לכיוון הרעש, בשלב הבא הוא יפנה רק את העיניים).
2.       ההתפתחות היא קידמית אחורית - פרושה שהשליטה מתפתחת מכיוון הראש לכיוון קצה עמוד השדרה (הגפיים). (מלמעלה למטה..) (התינוק קודם מתמחה בתנועות עיניים, ראש, והתמחויות של ידיים רגליים מתפתחות יותר מאוחר. )
3.       ההתפתחות היא מרכזית היקפית - השליטה בתנועות המוטוריות היא מכיוון מרכז הגוף אל כיוון קצות הגוף. (קודם שולט בכל הזרוע, ואח"כ באצבעות).
4.      ההתפתחות המוטורית מושפעת מההתנסות - קיים וויכוח לגבי במידע שבה יש לסביבה, להתנסות השפעה על ההתפתחות המוטורית. האם התנסות ואימון יכול להביא ילד בין חודשיים ללכת? לא. כי מוטורית פיזית הוא עדיין לא מוכן לכך. והאם ילד שעד גיל שנתיים לא נתנו לו ללכת לא ילך? לשאלה הזו אין לזה כרגע הכרעה.

חישת העולם ותפיסתו
חישה - החושים שלנו, באמצעות שימוש באיברי החוש: ראיה, שמיעה, טעם וכו'..
תפיסה - ההבנה השכלית של מה שהחושים מספקים למוח. האוזן מעבירה את המידע למוח ההבנה של מה שנקלט זה התפיסה. התפיסה היא מבוססת על התנסות ולימדה.

חוש הראיה אצל תינוק
תינוקות נולדים עם חדות ראיה מופחתת, רואים מטושטש, יכולת ראיה משתפרת בהדרגה עד גיל חצי שנה.
ראיית צבע - תינוק יכול לראות צבעים מההתחלה. אבל קל לו יותר לראות צבעים חזקים ומנוגדים.

שמיעה  של התינוק
העובר כבר שומע. לכן ברור שהתינוק שומע.
תינוקות יכולים לזכור מוזיקה שהושמע להם בהריון.
הבדיקה היא מחיאת כפיים ליד אוזניו ולראות האם הוא מגיב. גילו שתינוק שנולד שומע פחות טוב ממבוגר,  אבל סף השמיעה שלו הוא גבוהה יותר (צריך לדבר אליו בקול רם יותר כדי שישמע) רק בגיל 6 היא מגיעה לשמיעה תיקנית. (בגלל כל הנזלות והנוזלים שמקשים על השמיעה, וגם מבנה האוזן מתפתח).
זיהוי הקול מפותח מאוד, לפעמים אפילו יותר טוב ממבוגר.


 שיעור - 7 המשך פרק 4.
יום חמישי 15 דצמבר 2011

חוש טעם והריח אצל תינוקות
חושים מאוד ראשוניים ופרימיטיביים ומאוד מפותחים אצל תינוקות כשהם נולדים.
חוש הטעם - יכולים להבחין בין טעמים, ונמשכים לטעמים מתוקים. וסולד מטעמים מרים, חמוצים, חריפים. מהסיבה ההישרדותית שבדר"כ רעלים הם לא מתוקים.
חוש ריח - נמשכים לריחות טובים וסולדים מריחות של דברים מקולקלים. מאוד ראשוני, ישירות עובר למוח.
תפיסה - משהו שדורש למידה, התנסות, מבוססת על התנסות קודמת.
היא פרשנות שהתינוק יכול לתת רק לאחר שיש התנסות קודמת, ושההתנסות הקודמת "רשומה" שהוא זוכר אותה.
כדי שתפיסה תרשם צריך לעבור זמן.
תפיסת עומק ומרחק 
בשביל שתינוק יתפוס עומק ומרחק דרושה למידה של רמזים שונים שמתקבלים מין הסביבה.
תפיסת המרחק והעומק  לוקחת שנים. (עד גיל 9 ילד לא חוצה כביש לבד..)
ניסוי הצוק -  - cliff experiment גיבסון.
עשו ניסוי ורצו לבדוק האם ילדים שעוד לא התנסו מפחדים מעומק, או שבגלל שהם לא התנסו ונפלו הם לא יושעים שהם צריכים לפחד ממנו.
בניסוי נמצא כי תינוקות שטרם זוחלים לא מראים פחד מהצוק ואילו כאלה שכן התחילו לזחול פוחדים מין הצוק ונזהרים ממנו.
היכולת הזאת לתפוס עומק ולפחד ממנו קשרוה להתנסות עם עומק. לכן מי שלא התנסה לא מפחד.
תפיסת פנים
יש לתינוקות משיכה מוקדמת לפנים. איך שהוא נולד הוא מעדיף להסתכל על פנים מאשר על משהו אחר.
התפיסה של הפנים משתפרת עם הזמן.
מזהה את פניו של אימו בשבועות הראשונים לחייו.
בהתחלה תינוקות מסתכלים על קו התפר בין הפנים לשיער - כי קל לו יותר לראות ניגודים.
ואח"כ הוא מצליח לראות את כלל הפנים.
החושים והתפיסה הם תהליכים של למידה.
למידה אצל תינוקות
איך מתבצעת למידה אצל תינוקות? ואיך אנו יודעים שהוא למד?
הביטואציה - התרגלות.
דיסהביטואציה - הפרת התרגלות.
זאת הטכניקה של חוקרים ללמוד על למידה והבחנה אצל תינוקות.
אם חוקר מציג גירוי כל שהוא לתינוק אחרי מספר הצגות מתרחשת הביטואציה, אם החוקר מעוניין לבדוק גירוי חדש אותו הוא מציג לתינוק, רק אם התינוק יביע עניין מחודש ותתרחש הפרת התרגלות - דיסהביטואציה, יוכל החוקר להסיק כי אכן הבחין התינוק בין הגירויים הקודמים לגירוי החדש.
התאורטיקנים מחלקים את הלמידה\ התניה לשני סוגים מרכזיים:
1.      למידה קלאסית - הניסוי של פאבלוב (חוקר ביהביוריסט) - כלב באופן טבעי שרואה בשר מתחיל ליירר באופן טבעי, רפלקס, תגובה לא מתנית unconditional respon - .  פאבלוב מצמיד אסוציאציה, את הפעמון לבשר. מצמיד את הגירוי הלא מותנה (הבשר) לגירוי המותנה (הפעמון) כעבור מספר פעמים של התרגלות הכלב התחיל ליירר רק על פי צליל הפעמון גם ללא הבשר. הלמידה היא אסוציאציה בין שני גורמים שמביאה לתגובות מסוימות.
לתינוק לוקח יותר זמן לעשות למידה ולעשות את הצימודים בין הזמנים השונים.
2.      למידת אופרנטית\ אינסטרומנטלית - אילוף, למידה שבה התגובות מוצמדות עם החיזוקים או העונשים שהן מקבלות.
פעילות הולכת ומתגברת עם יש לה חיזוק חיובי. והולכת ופוחתת עם התגובה היא חיזוק שלילי.
נרכשת קודם אצל תינוקות. כלומר לומדים מתוך חיזוק מסביבתם. הפעולות הראשונות הן מקריות לגמרי, אבל החיזוק החוזר ונשנה גורם ללמידה. הוא מגביר את ההתנהגות הזאת על מנת לקבל את החיזוק החיובי.
התינוק מתחיל להבין שיש קשר בין פעולה לתוצאה.
לוקח פחות זמן כי העונש הוא מידי ופיזי.
(חיזוק שלילי - אמא הורידה את החיתול המגרד. חיזוק חיובי - נתנה לי עוגייה. עונש- נגעתי בתנור.)
הלמידה היא בעצם קישור בין דברים שונים.
למידה קלאסית מתרחשת אחרי למידה אופרנטית
התינוק חייב ללמוד שמשהו מוביל למשהו בשביל להתכוון, ולכן תינוק שנולד לא מתכוון אלא לאחר התנסות.
(כל מה ששירי אל אמרה לא צריך)
אנו יודעים מאילוף שמה שצריך זה אימון על פרטי השלבים עצמם, ולא קוגניציה מפותחת.
3.       חיקוי - modeling - הם מחקים אותנו. זה למידה נרחבת אצל תינוקות. התינוק נולד עם הנטייה לחקות את ההתנהגות של מבוגרים. אם החיקוי זוכה לתגובה שלילית מתמעט וכן להפך. יש ויכוח לגבי החיקוי, האם החיקוי הוא טבעי - האם התינוק לומד לחקות באופן טבעי. או שהוא ניתן לעיצוב - המטפל מכוון את התינוק לחקות אותו בצורה מסוימת.
האם החיקוי הוא בדיוק אחד לאחד או שהוא משתנה בעקבות חיזוקים וכיוונים.
חלק גדול מלמידה של שפה הוא דרך חיקוי. כך הילד לומד לתקשר ולדבר עם הסביבה.
החיקוי מתחיל בדברים הלא מילוליים - חיקוי טונים, והבעות פנים, תנועות.
פיאז'ה טען - שיכולות החיקוי מתפתחות בהדרגה בשנתיים הראשונות של הילד. פיאז'ה דיבר על שלבים שונים שבהם מעורב גופו של התינוק ברמה סנסומוטורית ראשונית ואם הזמן החיקוי והלמידה בכלל מתרחקים מין הגוף ומין הרמה הסנסומוטורית לחיקוי סביבת מרוחק יותר.
סנסומוטרי - דברים שקשורים ברמה הפיזית חישה, תפיסה, ראיה. אם אני עושה משהו שלא מערב את התינוקות הוא לא יזכור. (תינוק בין חצי שנה) ולא יוכל לחקות אותי.





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה