שיעור - 1
יום רביעי 26 אוקטובר 2011
17:06
לא צריך לקרוא את כל הרשימה הביבליוגרפית. היא תגיד מה לקרוא.
מבחן אמריקאי. חומר לא נמצא בספרים, לכן המבחן על מה שנאמר בכיתה.
נושא לומדים בכיתה, דוגמאות בעיקר במאמרים.
אנתרופולוגיה = תורת האדם.
מתעניינת בכל מה שקשור לאדם פיזי, לשוני, הבדלים חברתיים תרבותיים, כלי העבודה שלו - ארכיאולוגיה.
מה שמעניין אנתרופולוגים זה איך המין האנושי התפתח מבחינה פיזית וחברתי. המקומות ספציפים וכללים.
למשל איך התפתחה השפה? ואיך מקומות קרובים השפיעו על השפה של זה על זה.
איך המין האנושי שרד?
איך התפתחו חיים חברתיים בקרב בני האדם? למה כל אחד פיתח את ההתנהגות האופיינית לו.
למה יש תרבויות שונות?
תתי תחום שאנתרופולוגיה עוסקת בה:
האנתרופולוגיה הפיזית - היא מנסה להבין את ההתפתחות של גוף האדם.
מחפשת קשר בין מבנה של גוף האדם למקום בו התגורר.
אנתרופולוגים פיזים- למשל מזהים גופות שנמצאו ומאיזו תקופה הם.
אנתרופולוגיה ובלשנות - חקר השפה -
מחקר על טבעה תפקידה ומקורה של השפה.
כיצד השפה משפיעה על התרבות ואיך התרבות משפיעה על השפה?
למשל ביהדות שמקושרת לא-ל יש הרבה מילים נרדפות למילה א-ל.
אצל האסקימואים יש 100 מילים שונות לפלגי מים כי זה דבר מאוד חשוב מבחינתם בכדי לשרוד.
השוואה בין שפות שונות בעולם - כך למשל אפשר לדעת מה הערכים החשובים בכל תרבות.
מבנה המשפט גם הוא משפיע על התרבות - בספרדית המשפטים מאוד ארוכים, יש בהם הרבה ביטויי כבוד ולא פונים באופן ישיר. במיוחד אל מבוגרים או האנשים מהמעמד הגבוה. מה שמשפיע על הרצון לכבוד ומעמד.
משפיע על איך שאנשים מתנהגים.
דרך השפה ניתן ללמוד רבות על התרבות.
אנתרופולוגיה וארכיאולוגיה -
מחקר על שרידים של תרבות העבר.
תיאור השינויים הטכנולוגים של תרבות.
תהליך התפתחות תרבות.
האנתרופולוגיה החברתית תרבותית-
תורת התרבות.
מה גורם להבדל בין תרבויות.
אנתרופולוגים עושים עבודת שדה, מחקר, נשארים שם תקופה ארוכה, ומתעדים את כל מה שרואים ושומעים. כותבים יומנים - להם קוראים רישום אתנוגרפי אתנו= תרבות, גרפיה= רישום= תאור תרבות.
נקרא -תצפית משתתפת.
יסודות אנתרופולוגיה-
1. אסוף נתונים אמיתיים.
2. להבין ולא לשנות.
3. הם באים אך ורק להסביר.
4. יכולות לשאול כל מה שהם רוצים. (שומדבר לא מגביל אותם בגלל שלא באים לשנות או להתערב.)
למשל: למה משפחה? מה זה משפחה? פוליגמיה? פוליאנדריה? - אישה שנשואה ל3 אחים.
בהשוואה שין תרבויות שונות אנו מגלים המון אופציות ואפשרויות - כמו תאים משפחתיים היום, או היום לעומת פעם.
ע"י השוואה בין תרביות אני מגלה דברים על התרבות שלי או ועל התרבות הנחקרת.
ע"י השוואה בין תרביות אני מגלה דברים על התרבות שלי או ועל התרבות הנחקרת.
5. אנתרופולוגים אוהבים לשאול המון שאלות על הדברים שמובנים מאליו.
6. יחסיות תרבותית - היחסיות התרבותית אפשר לנצל אותה לתובנות רק כאשר המחקר שלי נקי מדעות קדומות.
יש לנו צורך להכניס אנשים לתבניות, קשה לנו עם דברים לא ברורים אז אנחנו מתעקשים להשלים את המידע החסר ע"י תבנית אפילו בכוח.
אנתרופולוגיה - לא יכול לבוא עם התבניות שלו לחקור, הוא חייב להתגבר על הדחף הזה שלנו כי הוא פוגע במחקר.
7. בדיקת מוסכמות חברתיות - בתרבויות שונות יש כללים שונים להתנהגות ולדרך חיים. למשל: בדואים יודעים שהם אוכלים ארוחה חגיגית כששוחטים כבש, ואצלנו כשנאכל בסלון ו"נפתח שולחן".
8. אוביקטיביות ולא אתנוצנטריות =תרבות מרכז. התרבות שלי היא הנכונה, הצודקת יותר.
9. נגד הזדהות יתר - going native. בגלל שגם אז הוא לא יהיה אובייקטיבי. הפסיכולוג לפני שיוצא לשדה המחקר עושה לעצמו סקירה של מודעות עצמית כדי לבדוק איפה הוא יכול לפול ואיך הוא יכול להיות יותר אובייקטיבי.
יום רביעי 09 נובמבר 2011
17:05
הצצה למחקר האנתרופולוגי
קליפורד גירץ - ניתוח שדה המחקר: (מתוך התפתחותו של מחקר "חברות קרן הרחוב")
1. מה נראה בשדה המחקר- מה הוא רואה, מה הוא מבין.
2. כיצד אנשים מסבירים את מה שנראה. (בחברה אחת ריקוד יכול להיות שמחה ובאחרת ריקוד לגשם..)
3. כיצד החוקר מפרש את מה שנראה ואיך שאנשים מסבירים את מה שנראה מנקודת מבטו המקצועית - הוא יכול לראות מעבר למה שהוא רואה ולמה שהם מסוגלים להסביר.
פסיכולוג מסתכל על הפרט והאנתרופולוג על החברה והתרבות וההקשר של האדם.
יצירת תאוריה:
1. איסוף דוגמאות - כדי שבסוף נוכל להכליל אותם בתאוריה. אוספים דוגמאות משדה המחקר. ( חייב להיות משדה המחקר).
הדוגמאות מהשטח. העובדות זה הרגליים על הקרקע והפרשנות האישית של האנתרופולוג זה תורם לשיח האקדמי - אפשר להסכים או להתווכח.
2. חיפוש הגורם המשותף - בכל תאוריה יש לפרטים גורמים משותפים שע"י אפשר להסיק את הקשר שמרכיב את התאוריה.
3. יסוד תאוריה - החוקר אומר מה התאוריה שלו.
מקומו של החוקר בשדה המחקר:
חוקר זר - מגיע לתרבות זרה.
חוקר מעורב - חלק מהתרבות אותה הוא חוקר. (צריך להתגבר על מה שהוא יודע ולצאת החוצה כדי להיות אובייקטיבי).
היתרונות של האחד מהוות את החסרונות של האחר.
בעיות אתיות היכולות להיווצר - דוגמאות: א. אנתרופולוג שמגיע לתרבות זרה יוצר איזשהו אינטימיות רגשית, ואח"כ נעלם, מה שעלול לגרום לצער לבני המקום.
ב. אנתרופולוג שנכנס לחברה דתית ונאלץ לשקר על מנת שיכניסו אותו לתוך החברה.
ג. כשמישהו מבקש לא להוסיף דברים שאמר בזמן ראיון.
מבנים של חברה:
חברה פשוטה: ( אנחנו לא קוראים לחברה פרימיטיבית...)
כאשר כל המוסדות החברתיים כפופים זה לזה - מוסד המשפחה, כלכלה, דתי, פוליטי. יותר קל לחקור אותה.
החברה המודרנית - היא חברה מורכבת שהמוסדות בה אינם בהכרח חופפים זה לזה.
לקרוא מאמר 7.
שיעור - 4
יום רביעי 16 נובמבר 2011
17:02
מאמר על ינומאמו (אנגלית)
החוקר רצה לבנות אילן יוחסין של אותו שבט ינומאמו.
רצה לבנות אילן יוחסין על מנת להיכנס פנימה ולהכיר את האנשים.
הוא התחיל במלאכה וגילה שכולם עבדו עליו, הם לא משתמשים בשמות של אנשים שמתו - כי יש עליו טאבו.
טאבו - משהו שאסור לעשות אותו ואדם שמפר את הטאבו מכעיס בהכרח את החברה. ( לפעמים יש גם אמונה שמי שיפר את הטאבו צפוי לעונש, שלא ברור מתי ואיך יבוא אבל יגרום למשהו רע).
הוא ביקש מהם להגיד את השמות של המתים ואצלם לא אומרים שמות אמתיים של מתים ולכן מתחילים להמציא שמות. אחרי 4 חודשים הוא מגלה שהם שיקרו לו. ואז הוא מתחיל לשלם כסף ולתשאל בבודדים, ואז לאחר 9 חודשים מגלה שרימו אותו שוב.
הבעיה שלו היתה שהוא בא עם מושגים מהעולם שלו וניסה להכיל אותם על העולם שלהם - ההחלטה לעשות אילן יוחסין שבתרבות שלו היתה החלטה מצוינת אבל אצלם זה טאבו. הוא לא בא ללמוד את הנורמות שלהם ואז להתחיל אלא קודם ניסה לכפות את עולם המושגים שלו על שלהם. ( כבר בא עם שאלת מחקר, ולא העלה את שאלת המחקר משדה המחקר.)
הוא לא התנהג כמוהם אלא הראה להם שבעולם מושגים שלו זה נראה אחרת - התמונה עם החמות.
מה ההבדל בין חברה לתרבות?
חברה - קבוצה של אנשים שחיים ופועלים בשטח טריטוריאלי מוגדר, והם בעלי אינטרס משתף.
החברה הישראלית מורכבת מהמון סוגי אנשים בעלי תרבות שונה - ערבים, חרדים, דתיים לאומיים, קיבוצניקים, תל אביבים, אתיופים, רוסים וכו'..
תרבות - תרבות היא המכלול הכולל המורכב והמיוחד הכולל ידע, אמונה, אומנות, מוסר, חוק, מנהג וכל יתר בכישורים הנרכשים על ידי האדם בהיותו חלק מהחברה. (אדוארד טילור)
בגלל שאנו היום חברה מורכבת גם התרבות שלנו מורכבת.
חברה מורכבת- כאשר המוסדות החברתיים אינם בהכרח חופפים זה לזה.
הגדרות נוספות לתרבות:
1. כל מה שאינו טבע הוא תרבות. (קלוד לוי שטראוס)
2. דרך החיים הכוללת של עם .
3. המורשת החברתית שאדם רוכש מקבוצתו
4. דרך חשיבה, הרגשה והאמונה.
5. תרבות היא הפשטה של התנהגות.
6. מערכת אוריינטציות תקניות לבעיית קבע. - פתרונות לבעיות, לכולנו יש בעיות קבועות והתרבות אומרת איך לפתור אותן. (הבדלים בין תרבויות = הבדלים בפתרונות)
אין חוסר תרבות - בגלל שזה משהו שנלמד ונוצר כל הזמן.
האם לבעלי חיים יש תרבות?
הסביבה אקולוגית עצים - ישנו אכלו שיחקו על העצים.
זריקת תפוחי אדמה על החול - החוקרים זרקו להם תפוחי אדמה על החול ורצו לראות האם הקופים ירדו לחול לאכול.
הרחבת הסביבה האקולוגית - הקופים ירדו לחול ואכלו את התפו"א.
פניה לפלג המים - אחת הקופות בשם אימו שטפה את תפו"א במי הים בגלל שהתלכלכו בחול. היא הפכה למנהיגה וכולם עשו אחריה. כנ"ל הילדים והנשים, אך הקופים הזכרים לא. (בדור הבא הזכרים כבר יעשו כמו שחונכו..)
טבילה של פירות העצים במים - התחילו גם לטבול את הפירות במים.
הרחבת הסיבה האקולוגית לאי שכן - היה צפוף סביב המים הלכו לים לשטוף שם, למדו לשחות, ועברו גם לאיים שכנים התחילו לאכול מאכלי מים. (רוב הזכרים המבוגרים נשארו ליד העצים...)
החוקרים המשיכו ופיזרו חיטה על החול - הגרעינים מתנפחים במים, אבל הם בורחים מהידיים כשמכניסים אותם לים, לכן הם צריכים לזרוק את הזרעים לעזוב אותם ואח"כ לתופסם חזרה, היו צריכים ללמוד את המנגנון של דחיית סיפוקים, כי אם יעשו כן וייפרדו לכמה שניות מהגרעינים יקבלו משהו יותר טוב ויותר טעים.
התשובה היא - תלוי באיזו הגדרה אני משתמשת להגדיר תרבות.
ההגדרה של טילור - לא כוללת בעלי חיים. מדגיש שתרבות שייכת רק לבני אדם.
ההגדרה של לוי שטראוס - כל מה שלא טבע ונרכש זה תרבות. אז לפיו יש לקופים תרבות.
מה הקשר בין טבע לתרבות?
האם התרבות יכולה להשפיע על הטבע?
האם הטבע קבוע?
האם התרבות קבועה?
הטבע יכול להיות מושפע מהתרבות באיזושהי צורה.
התרבות יכולה להחליט להשפיע על הטבע.
כיצד תרבות נרכשת?
תהליך הסוציאליזציה -רכישת תרבות. (= תהליך התירבות) = תהליך החיברות - מתחברים לחברה.
ההורים מלמדים את הילדים במשפחה המצומצמת איך להתנהג מה מותר מה אסור, אח"כ משפחה מורחבת וקהילה רחבה יותר ואח"כ קהילה רחבה - בית ספר סביבה, תקשורת.
כל זה עושה אותנו לבני אדם שרכשו תרבות. אנו רוכשים את התרבות בשלבים. עד שהוא בוגר אנו כבר מצפים ממנו לדעת איך להתנהג. (בגיל 18 הוא כבר בוגר - הופך להיות בר עונשין).
לפעמים צריך ללמוד תרבות מחדש למשל כשמהגרים למדינה אחרת מה שנקרא - דסוציאליזציה.
גם בטירונות יש דסוציאליזציה כי יש כללי התנהגות אחרת שצריך ללמוד ולהסתגל אליה.
לקרוא מאמר
8. גירץ ק. (1990). "הערות על קרב התרנגולים הבאלינזי", בתוך: פרשנות של תרבות. תרגם יואש מייזלר ירושלים: כתר. עמ' 273-305.
שיעור - 5 .
יום רביעי 23 נובמבר 2011
16:56
כיצד היחיד משנה את התרבות?
1. רעיון חדש - אנשים שבאים עם רעיונות חדשות ויוצרים טרנד, משנים משהו בסביבה.
2. הזמנה - פיתוי - אנחנו מתפתים לדברים מסוימים (הלכתי לטייל בעולם ואהבתי משהו בתרבות שלהם ואימצתי אותו אל חיי).
3. שכנוע - מישהו משכנע אותי לקבל תרבות, רעיונות חדשים, אורח חיים אחר.
4. כוח - כפייה - מכריחים אותי לעבוד לפי כלל מסוים. (כל בני ה18 חייבים להתגייס לצבא, ולהתנהג בהתאם). (כיבוש מדינה, מסעות צלב שהכריחו את הנכבשים לשנות את תרבותם.)
בבית הספר למשל משתמשים בכל השיטות כדי לחנך את הילדים.
כיצד משתנה התרבות?
התפתחות מתפלגת - כאשר מאותה תרבות ישנה התפצלות חלק נשארים אותו דבר וחלק עוברים שינוי מהותי. (בגלל וויכוחים, חילוקי דעות) (בדואים - פעם כולם היו נודדים, ואז המדינה נתנה להם קרקעות ברהט וחלקם שינו את אורך חייהם, וכעבור זמן הבדלים עצומים נפערו בניהם - העירוניים השכילו והתפתחו, עבדו במקצועות חופשיים וכו'... עד שאפשר לדבר על שתי תרבויות שונות).
התפתחות מתכנסת - תרבויות שונות ממקומות זרים נפגשות, יש העברת אלמנטים משתי התרבויות מה שיוצר תרבות חדשה שמכילה בתוכה אלמנטים משתי התרבויות. כמו התרבות בישראל.
התפתחות מקבילה - כאשר שתי תרבויות שאין להן שום קשר אחת עם השניה פתאום עוברות את אותו תהליך בדיוק, בעקבות השפעה משותפת ששתי התרבויות נחשפו עליה. (כשהמציאו את הרכבת והערים בכל העולם התחילו להיווצר חיים עירוניים, המצאת המחשים משפיעה על כל העולם.)
הפצה תרבותית - אנשים שמנסים לשנות דברים בתרבות, במציאות אצל כולם. תרבות אחת לוקחת על עצמה משימה, עיקרון, אידיאל להפוך את כולם או לקבל על עצמם את התרבות שלהם. (כמו מיסיונרים, פמיניזם).
דוגמא: מאמר על שבט ההיר יורנט, וגרזן האבן - החוקר מספר מה קרה כשהגיעו מסיונריים וגרמו להתפוררות של התרבות, הקהילה והשבט.
הגרזן היה חפץ הכרחי, והיו כללים לשימוש בגרזן אבן, כדי להשתמש בגרזן צריך לבקש רשות מאבי המשפחה - מה שנתן לאבא כוח וסמכות בבית. כדי ייצר גרזן מאבן היה צריך לייבא את האבן ע"י מסחר עם אי אחר - גידולי שדה בתמורה לאבן.
ראש השבט היה מחליט מי מקבל את הגרזן הבא - מה שהעניק לו כוח.
מי שהיה לו יותר גרזנים - היה לו יותר כוח.
במהלך השנה היה להם טכסים שבהם הם הודו לאלים שהצליחו וידעו לייצר את הגרזן הנ"ל.
הגיעו המסיונריים עם ארגז גרזנים ממתכת, הם מחלקים אותם לילדים - כך שהם כבר לא נזקקים לגברים, כנ"ל הנשים.
בין לילה הסמכות של האב מתערערת. מוסד הכלכלה נופל וכנ"ל גם המנהיג.
והם מקבלים עליהם את הנצרות.
תוך זמן קצר הכל התפרק והתפזר.
כשאנו מכניסים שינוי אנו צריכים לחשוב על כל הגורמים שיושפעו מיזה.
מאמר תרנגולים
לקח זמן להיכנס לשדה המחקר.
התרנגולים סימלו גבריות,
המעמד הנמוך התעסקו בקרבות תרנגולים לא חוקיים בניגוד לחוקי המעמד הגבוה על מנת להרגיש גברים.
לקרוא את המאמר של הריס על הפרה הקדושה - מספר 11 בסיליבוס.
שיעור - 6
יום רביעי 30 נובמבר 2011
17:02
ההבדלים בין סוציולוגיה לאנתרופולוגיה:
שתי הדיסציפלינות סוציולוגיה ואנתרופולוגיה מתחילות להתקרב אחת לשניה.
סוציולוגים מתחילים להשתמש התצפיות ואנתרופולוגים בראיונות קצרים.
אנתרופולוג שואל את שאלת המחקר אחרי שהוא נמצא כבר בשדה המחקר, בגלל שהם עוד לא מכירים את התרבות, אז איך ידעו מה לשאול?. לעומת הסוציולוג ששואל לפני שמגיע לשדה המחקר על בסיס חקירה מוקדמת על הנושא.
אנתרופולוגים מפתחים "שפת על" שואלים שאלות כלליות שיכולים להיות על תרבויות שונות ומאפשרות להשוואה בין תרבויות שונות לעומת סוציולוגים ששואלים על החברה שלהם.
לדוגמא: אישה אחרי לידה - סוציולוג יגיד שאם אחרי חצי שנה שלא חזרה לתפקד אז היא כנראה בדכאון, כי הצפיה החברתית פה היא שאחרי 3 חודשים תחזור לעבוד כרגיל.
יבוא האנתרופולוג ויגיד שיש חברות בהן חופשת הלידה ארוכה יותר חצי שנה, שנה ואפילו שלוש. לכן צריך לראות מה הגבולות על פי התרבות. ולא לקבוע מראש כלי לאינדיקציה כוללני.
מה קובע את ההבדלים בין תרבויות?
אקולוגית דטרמיניסטית - טוענת שמה שהכי קובע את ההבדלים בין התרביות היא הסביבה הפיזית האקולוגית בה אנשים חיים.
מאחר שבסביבות שונות יש נתוני טבע שונים - גם התרבות מתפתחת בהתאם. (מי שגר ליד ים - מתפתח מאוד הדיג, החשיבות שלו. מי שגר ביער - מפתח את הכלים לציד). בגלל שכל סדר היום משתנה בין מקום למקום זה כבר משפיע בראשונה על ההבדלים התרבותיים.
דטרמיניסטית - גישה שטוענת שיש דבר אחד שמשפיע יותר מדברים אחרים. (במקרה הזה הסביבה קובעת יותר מכל דבר אחר והיא זו שמניעה את התרבות).
קשרי גומלין בין כל הפינות של המשולש לפינות האחרות.
סביבה
תרבות אדם
האקולוגים התייחסו המון לדברים שקשורים לאוכל - יש הבדלים בין מקומות שונים, אחד הדברים שמשפיעים על סוג האוכל הוא דת - שאומרת מה מותר ומה אסור לאכול..
גילה שחזיר צורך יותר אנרגיה ממה שהאדם יכול להפיק ממנו. הוא גם בדק באילו איזורים בעולם פיתחו את הסלידה מהחזיר והוא הריס גילה שבאזורים הצחיחים, ששם החזיר עלול להוות תחרות על המזון. ולכן הוא נאסר לגידול ולאכילה.
לעומת זאת האירופה בה יש שפע של מזון ולכן מקובל לאכילה בגלל טעמו הטוב.
אם האקולוגיה היא הכל אז גם הדת מתאימה את עצמה לאקולוגיה.
למה יש הבדלים בין התרבויות גם בעולם שבו אפשר להשיג הכל?
לדוג': מאמר הפרה הקדושה:
הריס שואל 3 שאלות:
1. האם הפרה תמיד היתה קדושה בהודו?
2. אם היו אוכלים אותה האם היה פחות רעב?
3. למה דווקא פרה?
תשובות:
1. לא, בהתחלה היא היתה מועלת לקורבן ונאכלת. היא היתה חלק מהמצווה הדתית.
אז מה קרה שפתאום הדת משנה כיוון?
בהתחלה היו הרבה יערות ומעט אוכלוסייה, לאחר מכן האוכלוסייה גדלה והיערות נכחדו, עד כדי שלא היה מספיק חיות למאכל, ולא היה מספיק פירות מהעצים התחילו לעשות גידולים חקלאים.
בכדי לחרוש את האדמה כל אדם הכי פשוט חייב שתי פרות לחרישה. לכן אם יש לו שתי פרות עובדות הוא יכול לשרוד.
לכן הדת ההינדית אסרה את אכילת הפרה וקידשה אותה כדי שיהיה מספיק פרות לכל מי שהיה צריך.
2. הפרה יותר מועילה כשלא אוכלים אותה מאשר כשאוכלים אותה ולכן כשלא אוכלים יש פחות רעב בהודו.
וזה בגלל שפרה משמשת להרבה שימושים:
משתמשים בה לחריש ולא בטרקטור - א. כי טרקטור לא יכול לחרוש בכל מקום, כמו מקומות שלא מישוריים. ב. עניין של עלויות - בתקופה ספציפית מאוד יורד גשם ולאחריו תוך זמן קצר מאוד כולם צריכים לחרוש, מה שאומר שכל משפחה תצטרך טרקטור כי אי אפשר להתחלק, מה שמעלה את העלויות בצורה ניכרת.
גלילים - דישון, חומר תבערה, לאיטום הבקתות - חומר מבודד טוב.
חלב - גבינות וחמאה - גם עניים יכולים להנות מהחלב.
עורות.
פרות מתות מוכרים לאוכלי פרות.
ולכן בגלל כל התועלות ובהתחשב בתנאים הנתונים יותר יעיל להשאיר את הפרה בחיים.
וכמובן אם היה מותר אז אכילת פרה היתה מנת חלקם של עשירים ולא בטוח שהיה לעניים פרות לאכול כי זה היה יקר ובטח שלא פרות לחרוש את השדה, מה שהיה הכרחי להישרדות.
3. הפרה אוכלת דברים שהאדם לא אוכל ולכן לא תחרותית לאדם.
יכולה לעמוד הכי טוב בתנאי מזג האוויר בהודו.
דוגמאות נוספות:
- מצאו שבחברות שבהן יש מחסור של משאבים אישה מקבלת פחות מזון ובסוף ההריון ובשלב הראשוני אחרי הלידה.
אחרי הלידה האישה עובדת פחות וצורכת פחות אנרגיה לכן היא גם מקבלת פחות אוכל. מי שעובד פחות, צורך פחות.
- בהודו הנשים עובדות מאוד קשה והן מוציאות רבע ממה שמרוויחות כל יום על ארוחה במסעדה במקום על מצרכים בסיסיים. כי החשש הוא שכשהיא תגיע הביתה היא לא תאכל לאכול מספיק, והיא צריכה אנרגיה כי היא זאת שעובדת לכן היא משקיעה בזה הרבה כסף.
לקרוא.
המאמר של הומנס - 12 התנהגות בני אדם...
שיעור -7
יום רביעי 07 דצמבר 2011
17:05
ביקורת על הגישה האקולוגית
אם הגישה טוענת שהכל תלוי בסביבה האקולוגית, זה נורא מפחית מהיכולת יצירה של האדם, כי הכל כל הזמן תלוי בסביבה ולא לוקחים בחשבון את ההמצאות של האדם.
הגישה האבולוציונית
נולדה במדעי הטבע אצל דרווין ואז באו האנתרופולוגים וניסו בעזרתה להסביר את היסוד של ההבדלים בין תרבויות.
יש כמה כללים שמאפיינים את תהליך האבולוציה:
1. תמיד יש התפתחות מהכי פשוט למורכב, עד מורכב ביותר. (אמבה הכי פשוט עד האדם הכי מורכב.)
2. שלבים הניתנים לבירור - לא סתם יש חלוקה ללא הבחנה ממש אפשר לזהות את השלבים של המורכבות. (ביננו לאמבה יש דו חיים, חולייתנים וכו'..)
3. התפתחות ליניארית - חד כיוונית - מהפשוט למורכב בלי יכולת לחזור אחורה.
אנתרופולוגים התחבטו בשאלה מה גורם לתרבות לעבור למצבי ביניים עד שהיא מגיע לתרבות המפותחת של המאה ה-19? (התרבות שלהם, הסתכלו בצורה קצת התנשאותית.)
אדוארד טיילור:
אנתרופולוג ידוע. תחילת המאה ה-19 . תרבויות שונות נמצאות בשלבי התפתחות שונים על פני הרצף.
ניסה להסביר למה יש הבדלים שונים בין תרבויות שונות?
אמר שיש רעיונות שהם טובים (כמו אדם שמשחק עם אבנים יוצר אש), ואז התרבות תרצה לאמץ אותו, ואם תרבות אחרת תיחשף אליהם היא גם תאמץ אותו.
הרעיונות התפשטו בין תרבויות ואז נוצר הבדלים בין תרבויות שהרעיונות כבר הגיעו אליהם לתרבויות שעוד לא.
(ההתפשטות היא דיפוזית מתרבות לתרבות).
ביקורת על טיילור:
1. איך אפשר להסביר מצב שבו באותו זמן בשני חלקים שונים ורחוקים אחד מין השני התרבויות מתפתחות באופן דומה?
2. איך ניתן להסביר ששתי תרבויות שקרובות שונות זו מזו?
לואיס מורגן:
הכישלון של אדוארד הביא את לואיס מורגן לחשוב ולנסות לפתח תאוריה אחרת.
לואיס אומר שכל תרבות ותרבות עברה את כל שלבי ההתפתחות עד שיגיעו לתרבות המערבית.
אם זאת לכל תרבות יש קצב התפתחות משלה.
הוא חיפש מתודות להוכיח את השיטה שלו, הוא ניסה למיין את כל מה שהוא שמע על תרבויות כדי לעשות סדר ולהוכיח שאכן דבר בא אחרי דבר עד התרבות המערבית.
הוא התחיל בלעשות מיון של הטכנולוגיה, בדק באופן אבולוציוני, מה קדם למה.
מיון טכנולוגי:
1. הטכנולוגיה הכי פשוטה בהשגת מזון - קטיפת פירות מהעץ.
2. שלב שני - דייג ובישול.
3. שלב שלישי - המצאת חץ וקשת, וצייד.
4. שלב רביעי - שלב החרס, היה אפשר לשמר מים ומזון.
5. שלב חמישי - ביות חיות, חקלאות, השקיה, ארכיטקטורה של אבן.
6. שלב שישי - א-ב הפונטי - יודעים לקרוא ולכתוב.
על פי זה הוא התחיל לסווג תרבויות מפשוט למורכב.
מיון גם על פי:
התפתחות של שארות - מבנה משפחה:
1. נישואים קבוצתיים כולל אחאים.
2. נישואים של אותו דור מלבד אחים ואחיות.
3. נשואים בזוגות אבל כל אחד יכול להפר הנישואים.
4. פוליגמיה (כמה נשים שנשואות לגבר אחד) \ פוליאנדריה (כמה גברים שנשואים לאישה אחת).
5. מונוגמיה (גבר אחד עם אישה אחת).
מיון על פי:
שלבים בהתפתחות האנושית:
1. שלב הפראי - מבחינת שארות וטכנולוגיה שלבים 1-2.
2. השלב הברברי - מבחינת שארות וטכנולוגיה שלבים 3-4.
3. שלב הציביליזציה - (המאה ה - 19) מבחינת שארות וטכנולוגיה שלב 5.
הרחבת נושא השארות:
מריעב את נושא השארות, מנסה להבין למה יש צורות משפחה שונות?
הוא מנסה למיין ולעשות סדר לבדיקה של מבנה שארות.
הוא מצייר את השושלת יוחסין:
רשימת סימנים (ציור)
משולש - גבר.
אישה - עיגול.
= נישואין
קו אנכי - לא אותו דור, ילדים והורים.
קו אופקי - ראותו דור, שני אחים.
זה משפחה גרעינית.
בכל משפחה יש 8 תפקידים:
אמא, רעיה, בעל, אבא, בן, בת, אח, אחות.
יש משפחות בהם יש כינויים לכל אדם ויש משפחות בהם כל האחים של האבא נקראים אבא, ואחיות של האמא, אמא.
בודק למה. הוא גילה שבתרבויות בהם כל המבוגרים מגדלים את הילדים והמיתה של המובגרים לא שכיחה אז לכל ילד יש כמה הורים.. כך תמיד יש מי שיגדל אותו.
המשפחה המורחבת:
יש מקרים בהם בבית אחד יש כמה משפחות גרעיניות שהם קרובים ע"י קשרי דם. (חמולות)
הוא בודק כמה תפקידים יש בחמולה, ומצא מקסימום 24:
אבא, אמא, בעל, אישה, בן , בת, אח, אחות.
סבא, סבתא, חתן, כלה,
נכד, נכדה, חם, חמות, גיס, גיסה, דוד, דודה, אחיין, אחיינית, בן דוד, בת דודה.
(לא בכל תרבויות יש הבחנה בין התפקידים הללו, וכינויים לכל אדם, כמו הדוגמא למעלה)
(אין הבדל בתפקיד, בהתייחסות, בחובות בין נכד לנין ).
המאמר התנהגות בני אדם, טיקופיה:
מתוארת תרבות טיקופיה שבנויה מכפרים כפרים, שכל כפר מכיל 50 נפש, לכל כפר יש ראש שבט, חיים משני סוגי פרנסה: דייג וגידולי שדה.
בכל משק בית - בית אב, מתגוררות לפחות שתי משפחות גרעיניות שקשורות בקשרי דם.
ראש בית אב תמיד יהיה האח היותר מבוגר.
הם חיו ביחד כי כדי להכין ארוחה צריך הרבה כוח אדם, ולכן כשהם חיים יחד מבחינה הישרדותית זה הרבה יותר יעיל.
לפי מה נקבע מי חי עם מי?
על מנת ליצור איזון כוחות בין מספר הנפשות והגברים והנשים.
האח עם הבנים גר עם האח שיש לו בנות.
המעברים בין בתי אב דינמיים.. (למשל מי שיש לו כבר משפחה גדולה עובר לגור עם האח הנשוי הטרי..)
הנישואין:
הבחור חוטף את הבחורה מבית אביה ואחרי שהיא בהריון מתקדם היא עוברת לבית של אבי הבחור.
הבחורה נמצאת עם כמה גברים, כל פעם משהו אחר חוטף אותה לביתו ללילה, וכשהיא בהריון היא בוחרת עם מי מהבחורים שהיא היתה איתם היא רוצה להתחתן, ואם הוא רוצה אותה הם מתחתנים.
החטיפה היא מול האבא שרוצה אותה בבית, היא כוח עבודה, הוא לא רוצה לחתן אותה, ולכן מתבצע תהליך החטיפה.
למה מחכים להריון המתקדם?
1. מבחינת הגבר הוא יודע שעשה עסקה טובה כי הוא רואה שהאישה פורייה.
2. מבחינת האבא היא כבר לא יעילה לעבודה, וגם בקרוב יהיה צאצא נוסף שצריך להאכיל לכן יש לו מוטיבציה לשחרר אותה.
פרנסה:
דייג - עובדים גם הגברים וגם הנשים. נשים ילדים דגים בשוניות, גברים במעמקי הים - גבר אחד מכל בית אב יוצא לים עם עוד נציגים מכל בית אב - 4 -6 גברים, כי זה מסוכן ולא רוצים שיהיה נזק קשה ובלתי הפיך למשפחה במקרה של מוות של הגברים.
אפשר לשכור סירה ולשלם במחצית מהשלל.
חקלאות - ראש השבט מחליט על חלוקת האדמות לגידולים בתוך השבט, כל אחד מקבל הוראה מה מגדל בכל עונה. וכשהפרי גדל צריך לתת מעשר לראש השבט - למטרות איכות, וכדי שגם לו יהיה מה לאכול.
אין הרבה קרקעות, לכל משפחת יש חלקה או שניים ולכן כשאין גידולים - יכול לקחת ממשהו אחר בכפר, לקטוף מהשדה שלו, להגיד לו כמה לקח ובתמורה צריך לתת סל מהגידולים שלו (כמה שלקח) כשאצלו יבשיל לשכן חזרה.
אפשרות לטאבו - כל אחד יכול להטיל טאבו על השדה שלו, ברגע שהוא רואה שלא נשאר לא מספיק, והוא חושש שלא יספיק לו כרגע למחייתו. ברגע שהוא מטיל את הטאבו אף אחד לא יכול יותר לקחת מהשדה שלו גידולים.
הוא לא מטיל תמיד טאבו כל הזמן, כי הפרות שלו עלולים להירקב ואף אחד לא ירוויח מהם, וגם אם הוא לא ייתן לאף אחד אף פעם, עלולים להחרים אותו, ולא לתת לו משלהם אף פעם.
האופציה הזאת היא ניצול מקסימלי של המשאבים, כי כל פכם ששדה בשל כולם יכולים לקחת ולהיות חייבים לאחרים. כך שיש לכולם תמיד אוכל.
אחי האם - מודל לחיקוי, אוזן קשבת, ידיד שלו.
האבא מתייחס במנוכר לבן הבכור בגלל שלא בטוח שהוא הבן האמיתי שלו כי האמא השתעשע עם הרבה אנשים. (מהילד הבא שיש נאמנות בטוח שהילדים יהיו שלו).
ולכן כדי שהילד לא ישאר מתוסכל מהניכור הזה האח של האמא, שהילד שנולד בטוח אחיין שלו לוקח את התפקיד הנ"ל.
האח של האבא לא לוקח את התפקיד הנ"ל כי לא בטוח שהילד שנולד הוא האחיין שלו. וגם כי כשהילד היה קטן הוא חיי יחד עם הוריו ואחיו הלא נשואים של אביו בבית הסבא והסבתא והתחרה עם שאר האחים של האבא על הצומת לב של הסבא מה שגורם ליריבות, ולכן לא יכול למלא את התפקיד הנ"ל.
המבנה של הבית -
יש שלוש כניסות שונות - נשים וילדים, מנהיג, כולם.
כמעט ואין רהיטים בבית.
בסלון שלהם יש 4 עמודים, ויש עמוד מיוחד לראש בית האב ואח"כ לגברים.
בסלון יש את הקברים של האבות. בגלל שהמתים מחברים לאלים, מתוך הכבוד אליהם נהיה סדר בבית, בגלל החובה לכבד את המתים שומרים על הסדר והכבוד בבית (לא לריב או לעשות בלאגן), וגם בצורה הכי פרקטית כולם חייבים לישון עם הפנים לאלים כך שאוטומטית אין בלאגן בסידורי השינה.
כל הבתים נבנו באותה צורה בדיוק. מסמל שוויון, עושה את המעבר מבית לבית על פי הצורך יותר פשוט, קל, וספונטני.
ומבחינה כלכלית, וחברתית חוסך כסף משאבים, ומונע קנאה ומתחים.
טיקופיה על פי מורגן
מבחינת המאכלים הם פשטים.
אך מבחינת מבנה המשפחה הם מאוד מפותחים.
לכן אי אפשר לדרג בדיוק היכן הם נמצאים, חברה פשוטה או מורכבת? איפה הם על פני הסכלה? זו דוגמא לבעייתיות בגישה של מורגן כי הדברים מורכבים ולא פשוטים להכנסה למגירות.
לקרוא מאמר 15 החוויה הבין תרבותית מקראה.
שיעור - 8.
יום רביעי 14 דצמבר 2011
17:01
דוגמאות לגישה האבולוציונית
הגישה הפמיניסטית צמחה בשנות ה-60 כאשר הנשים בארה"ב בזמן שהגברים היו במלחמה מלאו את מקומם של הגברים במרחב הציבורי, מה שגרם למודעות של נשים שהן יכולות לעשות בדיוק אותו הדבר כמו גברים במרחב הציבורי. ודרשו שוויון הזדמנויות כמו מהגברים.
פמיניסטיות רבות התחבטו בשאלה איך קורה שכבר איך שהילים נולדים ברור שהנשים הם נחותות מגברים, האם זה תמיד היה כך? האם זה מולד?
הם חקרו וגילו שהיו שבטים בהם האישה היתה ראש השבט, בשבטים הללו לא היה הבדל בין נשים לגברים כולם עשו הכל.
אז איך ממצב של שוויון הגיעו למצב שבו נשים הפכו להיות החלשות?
הן גילו שברגע שהפסיקו לנדוד, התחילה חלוקת תפקידים שונה ממה שהיתה לפני. נשים נשארו בבקתות גידולו ילדים והכינו אוכל ואילו הגברים נלחמו ויצאו לצייד.
וכך התפתחו ההבדלים בכוח פיזי, והגבר הופך להיות המנצח המנהיג המגן וכך גם השליט.
בשלב מאוחר יותר הגברים הפכו להיות המעצבים של האופנה - וגרמו לנשים ללבוש בגדים כבדים ומחוחים, עקבים שקשה ללכת עליהם, ואילו הגברים לבשו מכנסיים ובגדים קלילים.
האישה חויבה ללכת לאט לאט, להיות עדינה, וחלשה.
ולכן בשנות ה-60 הן החליפו את בגדיהם לבגדים נוחים ושרפו חזיות.
ככל שההתפתחות הטכנולוגית יותר מתקדמת אנו מצפים שיהיה יותר שוויון בין גברים לנשים. (כבר לא צריך כוח פיזי, הוא כבר לא מהווה פונקציה, יש מכשירי חשמל שעושים את רוב העבודות, על מחשב גם גברים וגם נשים יכולים לשבת ולתפעל.)
לכן היום אנו רואים לאט לאט הצטמצמות של הפערים בין גברים לנשים.
בעקבות הטכנולוגיה נשים כבר היו פחות צריכות לעבוד בבית ויכלו לצאת לעבוד בחוץ. והילדים שגדלו הפכו להיות שותפים פעילים בכל עבודות הבית. (שני ההורים עובדים ושניהם גם צריכים לתחזק את הבית, כל שבאבולוציית הדורות הכל משתנה ונהיה יותר שוויון).
אבולוציה ואמונה
אמונה בכישוף -בהתחלה אנשים האמינו בכישוף. כישוף - נותן הסבר לשאלה קיומית.
אמונה דתית - שלב שלאחר מכן הגיעה האמונה - במטרה לתת משמעות, סיבה, בטחון לאדם. באה לתת הסברים לכל הבעיות.
מדע - בשלב הבא הגיע המדע שבא להחליף את הדת - לתת תשובות לכל מיני דברים, שמניחות את הדעת שלנו ולא מערערת את הקיומיות שלנו.
הביקורת אומרת שלא בטוח שאפשר לקורא לזה אבולוציה כי היום בפועל הרבה אנשים משתמשים בכל שלוש האופציות על מנת לקבל את התשובות הביטחון וכו'...
לקרוא מאמר מספר 16 אנתרופולוגיה מקומית, רצח לשם כבוד המשפחה.
צריך לדעת על כל מאמר למבחן:
פרטי המחקר, על מה חקר? מה המטרה של המחקר, איפה עמד החוקר?
איזה שאלות שאל? האם התאוריה שלמדנו מתאימה או לא? מה היום היינו אומרים?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה